על מבנה והרכב קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ''

קבוצת חפציבה מנתה 16 חברות פרטיות ועוד 3 חברות ציבוריות, שהוקמו במשך השנים ע"י בני משפחת יונה. בהקשר זה ראוי להוסיף, כי שמות החברות השונות הכלולות בקבוצה לעיתים דומים מאוד ואם אין בכך די מדי פעם בפעם שינו חלק מהחברות את שמן מסיבות שטרם הובהרו. הקבוצה העסיקה למעלה משישים עובדים, אשר פוטרו כולם על ידי הנאמן הזמני והמנהל המיוחד בסמוך למינויים על מנת לצמצם את הוצאות הקבוצה בתקופת ההקפאה. עובדי הקבוצה הצהירו כי הועסקו באופן פורמאלי ע"י חברות ספציפיות בקבוצה, אך בפועל עבדו עבור כלל החברות בקבוצה.

עיקר פעילות הקבוצה התנקזה בחברות נבחרות אלה:
1. חפציבה בנייה, פיתוח והשקעות בע"מ (להלן – "חפציבה השקעות") - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1977. בחברה זו החזיק מרדכי יונה 70% מהמניות בעוד שרעייתו, חפציבה יונה, החזיקה ב-30%. מרבית מיזמי הבנייה של הקבוצה בשנים שקדמו לקריסה בוצעו במסגרת חברה זו והיקף הפעילות הפיננסית הישירה שלה (לפי דוחות שנת 2005) היה הגדול ביותר מבין החברות הפרטיות.
2. חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן – "חפציבה שיכון") - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1981. בחברה זו החזיק מרדכי יונה 75% מהמניות ורעייתו, חפציבה יונה, החזיקה ב-25%. זוהי החברה הפרטית השניה בגודלה מבחינת הפעילות הפיננסית הישירה שלה לפי דוחות שנת 2005.
3. חפציבה חברה לבנין, עבודות ופיתוח בע"מ - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1968. בחברה זו החזיק מרדכי יונה 75% מהמניות ורעייתו, חפציבה יונה, החזיקה ב-25%. בביאורים לדוחות הכספיים לשנת 2005 של החברה נכתב שהיא עוסקת בהקמת דירות למגורים, משרדים ושטחי מסחר, אולם לאחר קריסתה אף אחד מהפרויקטים לא בוצע. לחברה זו היו חובות כבדים ביותר: בדוח רואה החשבון המבקר בנוגע למאזנים ולדוח רווח והפסד הכלולים בדוחות הכספיים לשנת 2005 של חברה זו מוסבר כדלקמן:

"כאמור בביאור 1 לדוחות הכספיים, לחברה הפסדים נצברים בסך כ- 410 מיליון ש"ח ולה גרעון בהון החוזר בסך כ260- מיליון ש"ח. גורמים אלה יחד עם גורמים נוספים המפורטים בביאור הנ"ל מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

לדעת המנהל המיוחד של הקבוצה, חברה זו נוצלה כדי להסיט הוצאות מחפציבה השקעות ומחפציבה שיכון באופן ששיפר את תמונת המצב בדוחות הכספיים של שתי החברות הללו וכך איפשר להן להציג רווחים במקום הפסדים ולשמור בדרך זו על קווי האשראי הבנקאיים שלהן.
4. חפציבה דיור ואחזקות בע"מ (להלן – "חפציבה דיור") - חברה פרטית שהוקמה בחודש ספטמבר 2005. מניות החברה הוחזקו בידי בועז יונה ובידי נאמן עבורו. חברה זו החזיקה, בין היתר, במניות החברות הציבוריות הנמנות על הקבוצה: ג'רוזלם גולד בע"מ וג'רוזלם גלובל בע"מ ובמניות חפציבה חופים בע"מ, חפציבה מ.א בע"מ וחפציבה פרדס חנה בע"מ. במסגרת שינויים מבניים עליהם הוחלט בקבוצה נועדה חברת חפציבה דיור לרכז תחתיה את מרבית הפעילות במישרין או באמצעות חברות בנות ונעשו הכנות להנפקת מניות החברה בבורסה. במסגרת השינויים המבניים החל בשנת 2006 מהלך לשילוב קבוצת אלקטרה בחפציבה דיור. ביום 9 ביולי 2006 נחתם סיכום עקרונות בין קבוצת אלקטרה ובין חפציבה דיור לפיו כנגד הלוואה בסך 11 מליון דולר, שתיתן חברת אלקטרה לחפציבה דיור, תוענק לאלקטרה אופציה להמרת סכום ההלוואה ב-25% ממניות חפציבה דיור. להבטחת הלוואה זו שועבדו מחצית ממניותיו של בועז יונה בחפציבה דיור לטובת אלקטרה. במסגרת אותו סיכום התחייבו בועז יונה, מרדכי יונה וחפציבה דיור להעלות את ערכה של חפציבה דיור באמצעות העברה של קבוצת פרויקטים לבנייה המבוצעים במסגרת חברות פרטיות אחרות בקבוצת חפציבה לחפציבה דיור, וכן ליזום במסגרת החברה האחרונה פרויקטים חדשים בהיקף של 1,000 יחידות דיור חדשות לפחות. מהלך העברת הפרויקטים הקיימים לחפציבה דיור לא הושלם. סמוך למועד קריסתה, נחתמה עסקה לרכישת חפציבה על ידי אלקטרה נדל"ן מקבוצת אלקטרה, אך העסקה לא הושלמה ואלקטרה חזרה בה מכוונתה לרכוש את חפציבה.
5. חפציבה חופים בע"מ (להלן – "חפציבה חופים") - חברה פרטית שהתאגדה בישראל ביום 4 באוגוסט 2005. מחצית ממניותיה הוחזקו בידי חפציבה דיור ומחציתם האחרת בידי חברת סגרון ניסים, שמניותיה שלה מוחזקות אף הן בידי חפציבה דיור. חברת חפציבה חופים הוקמה כחברה ייעודית במסגרת קבוצת הבנייה חפציבה לצורך ייזום והקמת פרויקט נדל"ן למגורים בקיסריה, המונה כ-1100 יח' דיור ומבני ציבור. יחד עם זאת, אין במסמכי התאגדותה הגבלה לעיסוק בפרויקט זה בלבד, לפיכך יכלה החברה ליזום פעילויות נדל"ן נוספות. החל מחודש דצמבר 2006 החברה היתה בשליטתו הבלעדית של בועז יונה. בחודש פברואר 2006 הנפיקה חופים 150,000,000 אגרות חוב (סדרה א'), רשומות על שם, בנות 1 ש"ח ע.נ. וגייסה 150 מליון ש"ח. בעקבות זאת חויבה החברה בחובת דיווח לפי הדין כחברה ציבורית.
6. חפציבה גלובל בע"מ - חברה ציבורית שכ-72% ממניותיה הוחזקו בידי חפציבה דיור וחברת "סגרון ניסים" במשותף. חברה זו נרכשה כחברת שלד בורסאי, עיקר פעילותה נוגעת לחלקת קרקע ברומניה בשטח כולל של כ-28 דונם, אשר יועדה להקמת פרויקט בנייה.
7. חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ (להלן – חפציבה ג'רוזלם גולד) - חברה ציבורית שכ-75% ממניותיה הוחזקו בידי חפציבה דיור. החברה עסקה במישרין ובאמצעות חברות בנות בהחזקה, ברכישה, בהשבחה ובייזום של נדל"ן מניב. החברה פעלה בתחום זה באזור ירושלים וראשון לציון בפרט ובארץ בכלל. בנוסף, החברה עסקה בפיתוח מקרקעין באזור צפון הארץ.
8. חפציבה הנדסה ובנין (2006) בע"מ - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1980. מרדכי יונה החזיק ב- 62.5% ממניות ההנהלה וב-55% מהמניות הרגילות. רעייתו, חפציבה יונה, החזיקה 37.5%ממניות ההנהלה וב-45% מהמניות הרגילות.

בחודש יוני 2009, הוגשה בקשת פירוק סופית ומוחלטת ע"י כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, לכל 16 החברות הפרטיות לאחר גמר ההליכים של סיום בניית אלפי הדירות ומסירתם לקונים. הבקשה אינה חלה על 3 החברות הציבוריות שבשליטת יונה, שהיו רשומות בבורסה, ונמחקו ממסחר.

על הקוד האתי של אנרון (ENRON)

במאמרי הקודם הסברתי את דרכי ההונאה העיקריות ואת היקף המעורבות של חברת אנרון.
ראוי לציין כי מר סקילינג, נשיא החברה לשעבר, הורשע ב-19 סעיפי אישום ומר ליי, יו"ר החברה לשעבר, מואשם ב-11 סעיפי אישום, אך נפטר כתוצאה מאירוע לב טרם המשפט. על כן, מובן מאליו כי קוד האתי שפרסמה החברה, המתנוסס על פני 64 עמודים, לא השפיע כלל וכלל על העומדים בראשה בבחינת "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?"
הגרסה האחרונה של הקוד האתי של החברה יצאה ביולי שנת 2000. להלן 2 נקודות עיקריות הלקוחות מהקוד הלה הממחישות את חשיבותו של פרסום הקוד והטמעתו:
1. פרק "עקרונות זכויות האדם" (עמ' 5) – "אנו מחויבים לביצוע עסקים בהתאם לתקנות ולחוקים מקומיים ובינלאומיים ישימים, הכוללים (אך לא מוגבלים רק לכך) את החוק האמריקאי לשחיתות בחו"ל ואת הסטנדרטים המקצועיים והאתיים הגבוהים ביותר".
2. פרק "אתיקה עסקית" (עמ' 12) – "היחסים עם ציבוריה הרבים של החברה – לקוחות, בעלי מניות, רשויות ממשל, עובדים, ספקים, עיתונאים ובנקאים – ייעשו ביושרה, בהגינות ובכנות".

ניתן לצפות בקוד האתי של החברה בכתובת: http://www.thesmokinggun.com/enron/enronethics1.html

להלן ציטטות הלקוחות מספרה של ר. וולף, "אתיקה טובה לעסקים", פרק 24 - "קוד אתי בארגון", המסבירות מדוע קוד אתי אסור שיהיה תמונה על הקיר, אלא חייב להיות מפורסם, מוכר, מוטמע וכד':

"קוד אתי מסודר וברור אינו מספיק לקיום נהלים אתיים ויישומים. הקוד אמור להיות מובן וידוע לעובדים. לכן יש להסב את תשומת לב המנהלים לקיום השתלמויות וסדנאות אשר יפיצו את דבר הקוד האתי ויביאו אותו לידיעת כלל העובדים".

"וכבר הדגשתי כי גישות המתייחסות להעברת מסרים, ובהם ערכים ונורמות מוסריות, מושפעות מגישות הלמידה החברתית. זו מייחסת חשיבות לחיקוי ולהזדהות עם מודל (Bandura, 1969). ברור שהתנהגויות לא אתיות של מנהיגים ובעלי סמכויות בארגון, עלולה להשפיע ולהזיק בדרג הכולל. ואמנם קולומבו טוען כי מחויבות אתית רבה במיוחד לשימור הקוד האתי אמורה להיות לדרג הניהולי הבכיר, זה שנותן את הטון בחברה בבחינת 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' (בבא בתרא, ס, ב). על מנת שקיום קוד אתי יהפוך מנהג והרגל לעובדים, על המנהלים להציג גישה חיובית ברורה לקיומו וליישומו. לשם כך צריך לעודד מנגנוני התראה ולהתייחס לאופן אכיפת תקנות ואמצעי ענישה בקודים האתיים, כאלה שיכללו גם את המנהלים מפרי חוק."





 

אבני דרך מרכזיות בהתפתחות פרשת אנרון (ENRON)

תמונות שלהלן לקוחות ממצגת שערכתי אודות החברה וקריסתה. המעוניינים במצגת מוזמנים לפנות אליי בתגובות עם פרסום מייל תקני.

אנרון (ENRON) - ההונאה הגדולה

"הקנאה, התאווה והכבוד – מוציאים את האדם מן העולם".
(מסכת אבות)
אנרון הייתה סיפור הצלחה תאגידי, המבוסס כל-כולו על מנגנוני רמייה מתוחכמים שהוליכו שולל את כולם: הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC), האנליסטים של וול סטריט, הבנקים הגדולים ביותר של ארה"ב, העיתונאים הכלכליים, המשקיעים, רוב עובדי אנרון וכמובן הציבור האמריקני.
מידע רקע אודות פעילות חברת אנרון:
1. אנרון היתה התאגיד ה-7 בגודלו בכל ארה"ב והעסיקה כ-20,000 עובדים ברחבי העולם טרם קריסתה.
2. בשנת 2000 עמדו הכנסות החברה על סך של 111 מיליארד דולר והיא היוותה מונופול בכל הנוגע לאספקת חשמל בארה"ב.
3. בשיא פריחתה שווי השוק שלה חצה את ה-68 מיליארד דולר.
4. המגזין היוקרתי "FORTUNE" העניק לה את התואר "החברה החדשנית ביותר בארצות הברית" במשך שש שנים רצופות.
יובהר כי אין כל צל של ספק שהעבירות שאנרון ביצעה הינן מהחמורות שיש הקשורות לעבירות "צווארון לבן". האישומים העיקריים בהם הואשמו מנהלי החברה כללו:
1. הונאה כספית, חשבונאית.2. מעילה בכספים.
3. העלמת מס.
4. יצירת חוב עצום שלא בתום לב.
5. שקרים בחסות דוחות כוזבים.
6. גריפת כספים לכיס הפרטי.
7. שגיאות אתיות של קודקודי החברה.
דרכי ההונאה העיקריות של החברה היו:
1. הונאות חשבונאיות - אנרון ניתבה את הפסדיה וחובותיה לחברות קש (חברה הפועלת בחסותה של חברה אחרת במטרה להסתיר פעילויות מסוימות של החברה החוסה - SPE) שלא היו כלולות בדוחותיה. סך חברות הקש בבעלותה היו 2,800 טרם הקריסה!!
2. מניפולציות בשוק המניות - אנרון עיכבה את הזרמת החשמל במקומות מסוימים (קליפורניה, למשל), הזרימה חשמל עודף למקומות אחרים ואז סחרה במניות ע"י פעולת ארביטראז' (ניצולו למטרת רווח של פער במחירו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר. פעולת ארביטראז' פשוטה מורכבת מרכישת הנכס בשוק שבו מחירו זול יותר ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר). כך היא היתה מעלה מחירים בצורה מוגזמת לאותה כמות של חשמל.
נפילתה המהירה של חברת אנרון מומחשת בשקופית הבאה:

נקודות למחשבה בדבר קריסת חברת אנרון:
1. האם צריך לחוקק חוקים ותקנות נוספים או להעדיף חינוך ערכי ומודעות גבוהה יותר אצל רואי החשבון והעוסקים בכספים?
2. האם קפיטליזם ושוק חופשי טובים לכלכלה בסופו של דבר?
3. האם חברת רואי חשבון מבקרת, אשר מקבלת כסף מהמבוקר, יכולה לשפוט את דוחותיו בצורה אובייקטיבית וללא כל תלות? (אנרון שילמה מיליארד דולר בשבוע לארתור אנדרסון רק כדי שתקפיד על ניהול ספרים "תקין")

אבני דרך מרכזיות בקריסת קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ''

להלן אבני הדרך המרכזיות בקריסת קבוצת "חפציבה דיור ואחזקות בע"מ":

שנת 2006
2 - הנפקה לציבור – אג"ח א חופים.
11 - הנפקה של אג"ח א, ב, ג; מניות ואופציות ג'רוזלם גולד.
12 - בועז יונה הפך לבעל החזקה בלעדית בחפציבה גלובל.

שנת 2007
1 - החלפת רואה החשבון המבקר בחפציבה גלובל ממשרד "זוננפלד את גראס" במשרד "קוסט פורר גבאי" עקב אי קיום תנאי אי תלות בו ביצע רואה החשבון הנוכחי את ניהול חשבונות החברה בנוסף לפעילות הביקורת בה מאז עברה שליטת החברה לבועז יונה ב-2006.
8 - אלקטרה הגישה בקשה למינוי כונס נכסים זמני בגין נכסי חפציבה חופים.
8 - תחילת הפירוק של חפציבה חופים.
8 - האג"ח (גלובל, חופים וג'רוזלם) מפסיקות להיסחר באופן יזום ע"י הבורסה.
8 - חשב חברת חפציבה חופים מפסיק לכהן בתפקידו.
8 - הנאמן לאג"ח א פנה לביהמ"ש לצו מניעה האוסר שינוי בנכסי החברה.
8 - דירקטוריון חפציבה ג'רוזלם גולד וגלובל מחליט על הפסקת כהונת בועז יונה כמנכ"ל ושלילת זכויות חתימתו. כמו כן, הוא מקפיא לאלתר את פעילויותיה העסקיות של החברה וממנה את משרד "ברלב" לחקירה.
8 - הוגש כנגד חפציבה חופים וכנגד בועז יונה צו מניעה זמני.
8 - נציגי משטרת ישראל והרשות לני"ע פשטו על משרדי חפציבה ג'רוזלם גולד והחרימו את המסמכים והמחשבים.
8 - דיירים רבים פולשים לפרויקטים ברחבי הארץ של קבוצת חפציבה.
8 - בועז יונה בורח מהארץ לאיטליה.
9 - בועז יונה נתפס ע"י המשטרה המקומית ומוסגר לישראל.

שנת 2009
7 - מינוי הכונס הרשמי כמפרק זמני ומינוי עו"ד יצחק מולכו כמפרק מיוחד (שהיה המנהל המיוחד בתקופת ההקפאה).
7 - המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי החליטו כי נפגעי חפציבה יקבלו פיצויים בגובה של עד 70,000 ש"ח למשפחה מתוך סך של 4 מיליון ש"ח.
8 - מחיקת חפציבה חופים, ג'רוזלם וגלובל ממסחר.

מבוא לקריסת קבוצת "חפציבה דיור ואחזקות בע"מ"

בשנת 2001 החל גל קריסות של חברות ענק בארה''ב, שביניהם ENRON ו-WORLDCOM עקב הונאות ותרמיות חשבונאיות. רבים שאלו את השאלה היכן היו רואי החשבון המבקרים באותה עת ומה שווה חוות הדעת שלהם (וגם שכר הטרחה שהם גובים בצידה). חלק מההצדקות לכאורה של רואי החשבון המבקרים היו שהם פעלו עפ''י כללי ותקני חשבונאות מקובלים.
במענה ל''הצדקה'' זו יש להזכיר את ''הסטנדרט הכפול'' - על הדוחות הכספיים לעמוד בסטנדרט הכפול, ז''א עליהם להיות ערוכים לפי כללי חשבונאות מקובלים, אך יחד עם זאת עליהם לשקף באופן נאות את מצב העסקים ותוצאות הפעילות:

''נכונות הרישום אינה סוף פסוק. יתכן שרישום שנעשה לכאורה לפי עקרונות חשבונאים מקובלים, יהיה רישום כוזב, אם התמונה הכוללת העולה מן הדוח היא מטעה''
[משפט הבנקאים - מחוזי בירושלים, בפני כב' השופטת מרים נאור].

בישראל הורגש הדבר ביתר שאת, כאשר התרחשה הקריסה הגדולה ביותר של קבוצת בנייה, שלה השלכות רוחב רבות על ענף הבנייה.
פרשת קריסתה של קבוצת חפציבה הינה פרשה סבוכה, אשר גם היום רב הנסתר בה על הגלוי. בקבוק התרעלה היה שילוב של מעילה בהיקף נרחב יחד עם כשל מנהלתי בביצוע פעולות תוך ארגוניות והקפדה על ביצוע הוראות החוק.
מדובר במקרה חריג באופיו לאור היקף העסקים, מספרם הרב של החברות והערפל הכבד ששרר בכל הנוגע למצבן העסקי האמיתי של החברות. מאות מרוכשי הדירות נשארו ללא ערבויות לפי חוק המכר למלוא תשלומיהן, ועל כן מצאו עצמם חייבים חוב ענק למערכת הבנקאית. רבים מהנפגעים פנו למשרד הבינוי והשיכון בבקשה לקבלת דיור ציבורי או סיוע בשכר דירה ונענו, כי עפ''י קריטריונים מוגדרים יקבלו סיוע ממוצע של כ-70 אלף ש"ח (מתוך קופה של 4 מיליון ש"ח) כפועל יוצא של גזר הדין נגד בעלי חפציבה לשעבר.
מצב זה מתואר בבקשת ההקפאה המקורית, שעסקה בחברות חפציבה שיכון, חפציבה השקעות, חפציבה דיור וא.ב. עומר נדל''ן בע"מ:

''המדובר בקבוצת חברות שנוהלו במאוחד ובמקובץ, כמכלול עסקי משותף, מתוך מטה ארגוני אחד, המנהל את כספיו במאוחד במערכת של מסלקה אחת, מתוך ראיית טוב כלל הקבוצה ולאו דווקא כל חברה וחברה בנפרד, כאשר כספים, נכסים והתחייבויות הועברו מחברה אחת לרעותה, בהתאם לצרכים העסקיים הנקודתיים של כל חברה וחברה וכל פרויקט ופרויקט, באופן שקשה למפות במדויק את הנכסים וההתחייבויות של כל חברה וחברה, וככל הנראה בלתי אפשרי לבצע הפרדה עסקית דיכוטומית בין החברות''
[פש''ר 4202/07 - מחוזי בירושלים, בפני כב' השופט חשין].

המסקנות והלקחים מפרשה עגומה זו יתוארו במאמרים הבאים.