הקבוצה, בראשותו של מרדכי יונה, פעלה בעסקי הבנייה מזה יותר מארבעים שנה. הקבוצה בנתה עשרות אלפי דירות בכל רחבי הארץ ונמנתה על חברות הבנייה הגדולות ביותר בישראל עד לקריסתה.
בתחילת 2007 היתה החברה אחראית לכ-10% מהבנייה למגורים בישראל.
שיטת הפעולה של החברה היתה בהתמקדות בדירות קטנות וזולות יחסית ומכירתן ברווח נמוך למדי. מודל הרווח של החברה היה מבוסס על מכירת דירות רבות.
הקבוצה הכירה בהכנסות מהקמת ומכירת בניינים למכירה בהתאם לתקן חשבונאות ישראלי מס' 2, לפיו יש להכיר בהכנסות בפרויקט עם מכירת הדירות בו, אך לא לפני שתמורת המכירות מהווה 50% לפחות מסך ההכנסות הצפויות בפרויקט וששיעור ההשלמה של הפרויקט הינו 25% לפחות. ההכרה בהכנסות במקרים אלה נעשית עפ"י מכפלת תמורת המכירות בשיעורי ההשלמה של הפרויקט.
כל בניין, אשר התקבל בגינו היתר בנייה והוא מוצע למכירה, ייחשב כפרויקט לצורך ההכרה בהכנסות. במידה והחברה תשווק דירות בו זמנית בקבוצת בניינים, אשר בגינם התקבל היתר בנייה אחד, יוגדרו הבניינים כפרויקט אחד לצורך ההכרה בהכנסה.
קבוצת חפציבה נקלעה לקשיים ביולי 2007, ובתאריך 21.7.08 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד המנכ"ל לשעבר של חברות חפציבה, בועז יונה. הוא הואשם במגוון אישומים, הכוללים גניבה בידי מורשה, הונאה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף מסמכים, שימוש במסמך מזויף ועשיית פעולה ברכוש אסור.
בכתב האישום נטען כי יונה עמד "בראש הפירמידה" של חברות חפציבה ופעל יחד עם עובדיו לעשות שימוש בכספים שנתקבלו מרוכשי הדירות, שלא למטרה שלשמה הופקדו בידיהם ושלא עפ"י ההרשאה שניתנה להם.
להלן אבני הדרך המרכזיות שבאו לידי ביטוי בפרשת חפציבה:
כל בניין, אשר התקבל בגינו היתר בנייה והוא מוצע למכירה, ייחשב כפרויקט לצורך ההכרה בהכנסות. במידה והחברה תשווק דירות בו זמנית בקבוצת בניינים, אשר בגינם התקבל היתר בנייה אחד, יוגדרו הבניינים כפרויקט אחד לצורך ההכרה בהכנסה.
קבוצת חפציבה נקלעה לקשיים ביולי 2007, ובתאריך 21.7.08 הגישה הפרקליטות לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד המנכ"ל לשעבר של חברות חפציבה, בועז יונה. הוא הואשם במגוון אישומים, הכוללים גניבה בידי מורשה, הונאה, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, זיוף מסמכים, שימוש במסמך מזויף ועשיית פעולה ברכוש אסור.
בכתב האישום נטען כי יונה עמד "בראש הפירמידה" של חברות חפציבה ופעל יחד עם עובדיו לעשות שימוש בכספים שנתקבלו מרוכשי הדירות, שלא למטרה שלשמה הופקדו בידיהם ושלא עפ"י ההרשאה שניתנה להם.
להלן אבני הדרך המרכזיות שבאו לידי ביטוי בפרשת חפציבה:
שנה | חודש | אירוע |
2006 | 2 | הנפקה לציבור – אג"ח א חופים. |
11 | הנפקה של אג"ח א, ב, ג; מניות ואופציות ג'רוזלם גולד. | |
12 | בועז יונה הפך לבעל החזקה בלעדית בחפציבה גלובל. | |
2007 | 1 | החלפת רואה החשבון המבקר בחפציבה גלובל ממשרד "זוננפלד את גראס" במשרד "קוסט פורר גבאי" עקב אי קיום תנאי אי תלות בו ביצע רואה החשבון הנוכחי את ניהול חשבונות החברה בנוסף לפעילות הביקורת בה מאז עברה שליטת החברה לבועז יונה ב-2006. |
8 | אלקטרה הגישה בקשה למינוי כונס נכסים זמני בגין נכסי חפציבה חופים. | |
8 | תחילת הפירוק של חפציבה חופים. | |
8 | האג"ח (גלובל, חופים וג'רוזלם) מפסיקות להיסחר באופן יזום ע"י הבורסה. | |
8 | חשב חברת חפציבה חופים מפסיק לכהן בתפקידו. | |
8 | הנאמן לאג"ח א פנה לביהמ"ש לצו מניעה האוסר שינוי בנכסי החברה. | |
8 | דירקטוריון חפציבה ג'רוזלם גולד וגלובל מחליט על הפסקת כהונת בועז יונה כמנכ"ל ושלילת זכויות חתימתו. כמו כן, הוא מקפיא לאלתר את פעילויותיה העסקיות של החברה וממנה את משרד "ברלב" לחקירה. | |
8 | הוגש כנגד חפציבה חופים וכנגד בועז יונה צו מניעה זמני. | |
8 | נציגי משטרת ישראל והרשות לני"ע פשטו על משרדי חפציבה ג'רוזלם גולד והחרימו את המסמכים והמחשבים. | |
8 | דיירים רבים פולשים לפרויקטים ברחבי הארץ של קבוצת חפציבה. | |
8 | בועז יונה בורח מהארץ לאיטליה. | |
9 | בועז יונה נתפס ע"י המשטרה המקומית ומוסגר לישראל. | |
2009 | 7 | מינוי הכונס הרשמי כמפרק זמני ומינוי עו"ד יצחק מולכו כמפרק מיוחד (שהיה המנהל המיוחד בתקופת ההקפאה). |
7 | המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי החליטו כי נפגעי חפציבה יקבלו פיצויים בגובה של עד 70,000 ₪ למשפחה מתוך סך של 4 מיליון ₪ | |
8 | מחיקת חפציבה חופים, ג'רוזלם וגלובל ממסחר |
השאלות הקשות שעלו לאחר גילוי המעילה הן כדלקמן:
1. איך קרה שכל הבנקים המעורבים אישרו ללוות לפרויקטים, שנבנו מעבר לקו הירוק, שרישום הבעלות על המקרקעין שלהם לוטה בערפל?
2. איך קרה שנוצר פער של 500 דירות בין אלו שנטען כי נרכשו על ידי אזרחים לבין הרישום בבנקים? הטענה היא שבועז יונה קיבל כספים בלי שנתן ערבויות מכר או שקיבל כספים "שחורים", שהדיירים עצמם ביקשו ממנו לא לדווח על כך לבנקים. איפה היו מפקחי הפרויקט? השמאים? איך קרה שלא זיהו את הפערים בין הדירות שנרכשו בפועל לדירות הרשומות שנמכרו? איפה היו אנשי הבנקים האחראים על הליווי הפיננסי בבנייה, שמעצם הגדרתו הוא מערכת סגורה של תשלומים תמורת בנייה בפועל?
3. דיירים לא מעטים רשמו המחאות לטובת בועז יונה אישית. אלה היו המחאות עם סימן "קרוס", כלומר "למוטב בלבד". מתברר כי המחאות כאלו הופקדו בחשבונות ליווי הבנייה ואף נעו ביניהם. היכן היו גורמי אכיפת החוק בהקשר לאי הסדרים בליווי הפרויקטים וגם בעבירה על חוק הבנקאות?
4. בחפציבה היה רק בעל זכות חתימה אחד: בועז יונה. בחתימתו הבלעדית זזו כספים. מקופת חפציבה ג'רוזלם גולד יצאו החל מ-31 למרץ עד לאוגוסט 2007 סכום של 70 מיליון ₪. החוק לא מחייב שתי חתימות כשסתום בטחון, אבל בבנקים מקובל שגם בתאגיד פרטי שמחליט על חתימת יחיד, יסרב הבנק להסכים לכך וידרוש חובת שתי חתימות בכל הוצאה כספית. מדוע הדבר לא נדרש בעניין קבוצת חפציבה?
