השפעתם של גורמים אקסוגניים על תוצאותיה העסקיות של קבוצת "חפציבה דיור ואחזקות בע"מ"

להלן רשימת גורמים בסביבה העסקית והמקרו כלכלית בה פעלה קבוצת חפציבה שסביר והיו להם השפעה עליה:

1. מצב פוליטי - למדיניות הכלכלית של ממשלת שרון בשנת 2003 הייתה השפעה על פרמטרים כלכליים ועל המשך יישומה של התוכנית החירום הכלכלית להוצאת המשק מהמיתון.
2. מצב המשק הישראלי - השנים הראשונות של המילניום החדש התאפיינו בהאטה, דשדוש, מיתון ואי וודאות כלכלית של המשק הישראלי (בעיקר עקב התפוצצות בועת הדוט.קום), כמשתקף במדד "נדל"ן ובינוי" (בנקודות) החל משנת 1998 במחירי 04/1998 של מדד תשומות הבנייה:

*הנתונים ההיסטוריים (לפני שנת 2000) הושגו בעזרתה האדיבה של ספרנית מהספרייה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, שבצניעותה הרבה העדיפה שלא אציין את שמה.
עם זאת, שנת 2005 הסתמנה כשנה חיובית מאוד למשק הישראלי (הציטטות לקוחות מהסקירה המקרו כלכלית של אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר):
א. גידול בצמיחת התוצר והתוצר העסקי – "התוצר גדל בשיעור של 5.2 אחוזים והתוצר העסקי צמח ב 6.7- אחוזים".
ב. גידול בצריכה הפרטית – "הצריכה הפרטית גדלה בשנת 2005 בשיעור של 3.9 אחוזים".
ג. גידול בצריכה הציבורית – "הצריכה הציבורית גדלה בשנת 2005 ב-2.2 אחוזים".
ד. קיטון בחוב הציבורי – "בשנים 2005-2004 בשל הגידול בפעילות הכלכלית שהביא לגידול בהכנסות הממשלה מצד אחד והגבלת הוצאות הממשלה מצד שני חלה ירידה ניכרת בנטל החוב הציבורי – 105.4 אחוזי תוצר בשנת 2004 ולכ-102 בשנת 2005".
ה. גידול בהשקעות בנכסים קבועים – "סך ההשקעות בנכסים קבועים גדלו בשנת 2005 ב 1.7-אחוזים תוך עלייה של 3.8 אחוזים בהשקעות במכונות, ציוד וכלי תחבורה, עלייה של 9.7 אחוזים בהשקעות בנכסים שאינם מוחשיים וירידה של1.2 אחוזים בהשקעות בבנייה".
ו. גידול ביצוא – "מגמת ההתרחבות של היצוא נמשכה גם בשנת 2005 (6.6 אחוזים במונחים ריאליים, לרבות עלייה של 8.0 אחוזים ביצוא ללא יהלומים וחברות הזנק)".
ז. גידול במספר המועסקים – "הצמיחה המהירה של התוצר העסקי, יחד עם החלטות הממשלה להפחית את מספרם של העובדים הזרים ולהחמיר את התנאים לקבלת דמי אבטלה וקצבאות הבטחת הכנסה, תרמו להגדלת מספר המועסקים הישראלים ולעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיעור האבטלה, שהגיע לשיא של 10.9 אחוזים במחצית השנייה של 2003, ירד בצורה משמעותית בשנים 2005-2004".
3. מצב בטחוני - ההרעה במצב הביטחוני, בעיקר עקב פרוץ האינתיפאדה השנייה, "אינתיפאדת אל-אקצא", בחודש ספטמבר 2000, גרמה למחסור בכח אדם מקצועי, לרבות התייקרויות שכר אשר הובילה להתייקרות הבנייה. להלן ציטטה הלקוחה ממסמך רקע לדיון בנושא עובדים זרים בענף הבנייה שנכתב ע"י מרכז מחקר ומידע של הכנסת:
"בעקבות שרשרת אירועים ביטחוניים הוטלו סגרים על השטחים; אלה שיבשו בצורה חמורה את הגעת הפלסטינים לעבודה בישראל, ובענפי הבנייה והחקלאות נוצר מחסור חמור בעובדים."
וכן:
"בפנייה ליו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים טען יו"ר התאחדות הקבלנים כי יש מחסור חמור בפועלי בניין מקצועיים בישראל. לדבריו, כ-200,000 מהעובדים הישראלים שעובדים בענף הבנייה כיום אינם עוסקים בעבודות "רטובות", ובשל כך נוצר מצב שבו העובדים הישראלים תלויים בראש ובראשונה בעבודתם של העובדים הזרים. על-פי התאחדות הקבלנים, הניסיונות לגייס עובדים ישראלים מקרב המובטלים לא מספקים את הצרכים המיידיים."
4. מדיניות הממשלה - בשנת 2001 הגיע שיעור העובדים הזרים מכוח העבודה בישראל (ללא עובדים פלסתינים) לשיא של כ-11%, בעוד שבמדינות ה-OECD (שישראל עתה חברה בו) עמד הממוצע על כ- 5% מכוח העבודה. במסגרת החלטת הממשלה מס' 1141 מיום 24 בדצמבר 2001, שעניינה צמצום העסקת עובדים זרים, הוחלט על הקמתו של צוות בין-משרדי לגיבוש מכרז למתן זיכיונות להעסקתם הזמנית של עובדים זרים על ידי מספר מוגבל של חברות. דבר זה גרם לקיטון בכח האדם הזמין לבנייה ולגידול בעלויות השכר (עפ"י נתוני משרד העבודה, קרוב ל-70% מהעובדים הזרים הרוויחו מתחת לשכר המינימום, חוו הלנת שכר ניכויים בלתי חוקיים ועוד), שהובילו לעלייה בעלויות הבנייה עקב כניסה מחודשת של עובדים ישראלים לענף (להלן ציטטה מדוח ועדת אנדורן: "ההשלכות השליליות המרכזיות שיש לתופעת העובדים הזרים על שוק העבודה הישראלי הינן הירידה בשכרם של העובדים הישראלים בענף שבו מועסקים עובדים זרים, החלה כבר בטווח הקצר, וכתוצאה מכך - דחיקת עובדים ישראלים אל מחוץ לאותו ענף, בטווח הבינוני והארוך, תוך הגברת האבטלה בקרב העובדים הישראלים. לנוכח סוג העבודות שמבצעים העובדים הזרים, שהן עבודות ברמות שכר נמוכות, נדחקים בעיקר עובדים ישראלים בעלי רמת השכלה נמוכה, המתקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה וחלקם נאלצים להישען על מערכת הבטחון הסוציאלי, וכפועל יוצא מכך גדלה ההוצאה הציבורית בהקשר זה").
5. מדיניות המימון הבנקאי – בשנת 2004 חלה ירידה בנטילת אשראי ע"י הקבלנים ממערכת הבנקאות. הסיבה לכך היא שהיחס בין האשראי הכולל לענף הבניה לסך האשראי לציבור מטעם הבנקים התקרב לרמה של 20%, רמה המחייבת עפ"י הוראות הפיקוח, הפרשה לחובות מסופקים. קירבה לתקרה זו גורמת לסינון קפדני יותר של פרויקטים ומקשה במיוחד על חברות נדל"ן קטנות לגייס כסף. עם זאת, באותה שנה עלו החלופות באמצעי מימון חוץ-בנקאיים, כדוגמאת אג"ח, שעליהן מנויה קבוצת חפציבה.
6. שער ריבית בנק ישראל – לשער ריבית זה השפעה ישירה על שער הריבית למשכנתאות שלו השפעה ישירה על הביקושים לדירות מגורים. יש לציין כי בתקופת פעילות קבוצת חפציבה שער הריבית היה במגמת ירידה, למעט בשנת 2002 בה ננקטה מדיניות מונטרית מרסנת חריפה עקב התגברות הציפיות לאינפלציה ובזכות העובדה שעבר "מספק" זמן מאז חתמו נגיד בנק ישראל, שר האוצר וראש הממשלה על הסכם לפיו בנק ישראל יוריד את הריבית במידה גלויה ובלתי צפויה לחלוטין. להלן התפתחות ריבית בנק ישראל במהלך התקופה הרלוונטית:
מרץ-02 4.4
אפריל-02 4.4
מאי-02 4.6
יוני-02 6.46
יולי-02 9.1
אוגוסט-02 9.1
ספטמבר-02 9.1
אוקטובר-02 9.1
נובמבר-02 9.1
דצמבר-02 9.1
ינואר-03 8.9
פברואר-03 8.9
מרץ-03 8.9
אפריל-03 8.7
מאי-03 8.4
יוני-03 8
יולי-03 7.5
אוגוסט-03 7
7. מחירי חומרי הגלם – למחירי חומרי הגלם השפעה ישירה על מחירי הבנייה (ובעיקר עלויות השכר, שלהם כ-40% ממדד תשומות הבנייה) שלהם השפעה על מחירי הדירות למגורים. בנושא זה יש לציין כי בעבר הוצמדו כלל חוזי הרכישה למדד תשומות הבנייה, אך כיום הקבלן מאפשר לקונה לבחור האם ברצונו להצמיד למדד תשומות הבנייה, למדד המחירים לצרכן או לשער דולר.
8. שער החליפין – לשער החליפין של מטבעות זרים מול השקל השפעה ישירה על התוצאות העסקיות של הקבוצה, שכן חלק מגורמי הייצור וחומרי הגלם היו מיובאים. בתחילת 2002 עלה שער החליפין במידה ניכרת לאחר תקופה של קיפאון, ריבית גבוהה ואי ודאות כלכלית וביטחונית. גורם זה כמובן רק הזיק לקבוצה.

על מדד ה-VIX

מדד VIX או בשמו המלא VOLATILITY INDEX (בתרגום רשמי: "מדד ההפכפכות" ובתרגום מקובל: "מדד הפחד"), המופיע בתדירות יומית ומפורסם ע"י בורסת האופציות של שיקגו (CBOE), מודד את התנודתיות הגלומה (הצפויה) של שערי של אופציות הנסחרות על מדד השוק S&P500 (אם כי בהתחלה היה לפי S&P100).המדד משקלל את סטיית התקן הגלומה (הצפויה) במחיריהן של אופציות מסוג PUT (מכר) ו-CALL (רכש) עם תאריך פקיעה של חודשיים מראש. ככל ששוק תנודתי יותר כך סטיית התקן גדלה יותר וכך המדד עולה.
להלן תרשים של מדד ה-VIX בטווח היסטורי משנת 1990 ועד זמן חיבור המאמר. בתקופה דנן ניתן לראות פיקים גבוהים מאוד וחריגים בעיקר בסוף שנת 2008, שיאו של המשבר הפיננסי, בה פאני מיי ופרדי מאק הולאמו, ליהמן ברודרס קרס, וושינגטון מיוצ'ואל קרסה, AIG קיבלה סיוע חירום בתמורה לגרעין שליטה של הממשלה ועוד.
בנוסף, ניתן לראות חריגה גדולה במדד בחודש מאי, הנובעת בין היתר מהמשבר הכלכלי היווני והתרסקות הבורסה בארה"ב ומחיקתם של יותר מטריליון דולר ביום חמישי, ה-6/5/2010. יצוין כי יום לאחר הקריסה מדד ה-VIX חצה את רמת ה-40 נקודות, רמה שלא היה בה מזה כשנה.

בנוסף למדד ה-VIX קיים מדד דומה בשם: "מדד הפחד הישראלי" המכונה VIXTA אותו פיתחו כלכלני הקרייה האקדמית אונו. מדד זה מחושב על בסיס האופציות של מדד ת"א 25. למדד זה הוגדרו מס' רמות:
5-18: רמת פחד נמוכה.
18-30: רמת פחד בינונית.
30-40: רמת פחד גבוהה.
40<: רמת פחד היסטרית.
עוד יצוין כי ממחקר שקראתי אודות יכולת החיזוי של מדד VIXTA אחר שער המניות בבורסת ת"א, נמצא כי למדד זה יכולת זיהוי מובהקת של התנודתיות הצפויה של שערי המניות וכן כי קיימת השפעה מובהקת של מדד VIX האמריקאי על מדד VIXTA 
(http://sentiment.ono.ac.il/uploads/vix_paper_3.pdf).
להלן תרשים של מדד ה-VIXTA בטווח היסטורי משנת 2008 ועד זמן חיבור המאמר. באותו אופן בדיוק ניתן לראות את השפעת האירועים הגלובליים האחרונים על התנהגות המדד הישראלי (הן של הימים האחרונים והן של סוף שנת 2008).

להלן המדד בחתך של שלושת החודשים האחרונים, שבו ניתן לראות את תזזיותו הרבה:

*יצוין כי כותב המאמר ניסה להיעזר בנתונים היסטוריים בפורמט אקסל כדי לנתח מגמות ולהסיק מסקנות, אך למרבה הצער חברת אי-אונליין קפיטל ישראל האחראית עליהם סירבה להעביר אותם למרות כל הבקשות.

מסקנות ממשבר הסאב-פריים

מהמשבר הלה ניתן לגזור מסקנות ולהפיק המלצות למכביר, ואני בטוח שייכתבו עוד ספרים רבים, המספרים היכן טעינו וכיצד ניתן יהיה להיערך טוב יותר בעתיד. הרבה האשמות הוטחו, המון הודאות נשמעו, ועל כן אצרף את דעתי בעניין: 

באופן מיקרו-כלכלי
דעתי היא כדעת אלן גרינספאן, יו"ר הבנק הפדראלי לשעבר, שעיקר האשם מוטל על אותן חברות בוול סטריט, שקיבצו יחדיו משכנתאות סאב-פריים לחבילות שנמכרו כניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS). הביקוש הגלובלי לניירות ערך אלה היה כה גבוה עד שבנקים להשקעות הפעילו לחצים על מלווים להוריד את סף הזכאות למשכנתאות, כדי שיהיה אפשר לייצר חבילות נוספות וכך למעשה הגיע השוק לסחרור הקיים.

באופן מקרו-כלכלי
קרל מרקס הוא שטען לבעיה מבנית בקפיטליזם בנטייתה למשבריות, וכי המשברים הכלכליים שהוא סובל מהם יהפכו חריפים יותר ויותר בעתיד. עם זאת, כיום מקובלת יותר הדעה כי שווקים קפיטליסטיים אינם נוטים לחוות משברים יותר משווקים אחרים, אלא שהתנהגותם בעת משבר שונה: משבר בשוק קפיטליסטי מאופיין בתנודה מהירה כלפי מטה ומעלה עם כניסה ויציאה מהירים ממנו.
דעתי האישית הינה בהתאם וגורסת כי לא נצליח לחמוק מהמשברים הכלכליים הפוקדים אותנו כל מספר שנים וזאת ללא כל קשר לסוג הכלכלה הנהוגה. הסיבה לכך היא שכמו שקיימים בטבע הגאות והשפל, כך קיימים המחזורים הכלכליים אשר מתקנים את הכלכלה ומביאים אותנו להבחנה אודות עסקים כושלים, שירותים לא נחוצים, יוזמות מיותרות ומהלכים עסקיים שגויים. כל מה שנותר לנו הוא להיערך ברמה ההגנתית ולמתן את ההשפעה ע"י נקיטת מדיניות כלכלית אנטי מחזורית.
הסבר קצר למדיניות כלכלית אנטי מחזורית ניתן למצוא באתר "מעות" ע"י איתן אבניאון:
"מדיניות שנוקטת ממשלה כדי למתן את מחזורי העסקים ולמנוע אינפלציה או מיתון ואבטלה. המדיניות מבוססת על התיאוריה שפיתח הכלכלן האנגלי ג'. מ. קיינס, הממליצה על מדיניות מיסוי והוצאות ממשלתיות המנוגדות למגמה הכללית במשק, דהיינו הגדלת הוצאות הממשלה בתקופה של מיתון כדי להרחיב את הביקוש האפקטיבי. בתקופה של מיתון על הממשלה, לפי תפיסה זו, לפעול לעידוד הפעילות הכלכלית על ידי הזרמה של כספים, הרחבת האשראי, הקלות מס וכדומה על מנת לעודד ביקוש הצרכנים, מצד אחד; ולהגדיל התפוקה, ההשקעות והתעסוקה, מן הצד השני. הנחתו של קיינס היתה כי להזרמת הכספים ולהרחבת התעסוקה תהיה השפעה של מכפיל שתביא להתרחבות הייצור ולגידול בתעסוקה בשיעור העולה פי כמה על האמצעים שהוזרמו להשקעות ויחדשו את התרחבות המשק".

לסיכום, להלן חלק מהמלצותיי אם אנסה לתרגם את האמור לעיל להמלצות מעשיות:
1. על הבנקים לערוך בדיקה מדוקדקת טרם נתינת משכנתאות ובכלל ללווי סאב-פריים ולדרוש ערבים ובטחונות מספקים (חוץ מהבית שנקנה מכספי המשכנתה).
2. על הממשלה לבטל חוקים המעודדים רכישת בתים באופן חסר אחריות, כגון: "חוק מקדמת אפס".
3. על הבנקים להגביל את אחוזי המימון של הנכס הנרכש, דהיינו לא יותר מ-60%. צעד זה יסנן לווים רבים ללא הון עצמי שיהיו תלויים בלעדית בהלוואת הבנק.
4. יש ליצור מנגנון שימנע קשר עסקי או תלות כלשהי בין מוסדות דירוג האשראי לחברות שאת ניירות הערך שלהו דירגו.
5. יש להגביל לווי סאב-פריים לפנות לאפיקי משכנתאות עם שער ריבית קבוע בלבד שמא יעלה ואז יתקשו עוד יותר בהחזר המשכנתה, כפי שאכן קרה.
6. על משרד האוצר לפקח ולעקוב אחר מכשירים פיננסיים מורכבים ולהזהיר בהתאם את הציבור.
7. יש להגביל את קרנות הפנסיה להשקיע בנכסים מסוכנים וזאת עפ"י פרסום מדיניות השקעה, שתפוקח ע"י משרד האוצר.
8. יש להגביל את קרנות הפנסיה, אשר לעמיתים הקרובים לגיל הפנסיה או לאחריו, להשקיע אך ורק בנכסים סולידיים (אג"ח מדינה, תכניות חסכון וכו').
8. יש לאסור על מוסדות הפיננסיים לתגמל באופן שיקשור בין תשואות של השקעה בני"ע לבין שכר, ובמיוחד לא באופן שלילי. ראו דוגמת בנק לאומי: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3396203,00.html
9. בגופים מוסדיים גדולים, אשר להם השפעה נרחבת על כלכלת המדינה במידה שיקרסו, יש להגביר את הפיקוח כדוגמת שכר הבכירים'. לא ייתכן שגוף גדול, אשר יקבל עזרה מהמדינה עקב חשיבותו מהנימוק TOO BIG TO FALL, יתנהל כראות עיניו בשוטף ("שוק קפיטליסטי", "מדינה חופשית"), אך ב"צוק העיתים" יתלה עצמו במדינה.
10. יש ליצור מדרגות מיסוי במס שבח כדי לדכא בועות נדל"ן למיניהן.
11. יש להשתדל לפזר את הייצוא של מדינה כלשהי לכמה שיותר ארצות כדי לא להיות תלוי באופן כמעט בלעדי בשוק אחד. 

מה עם רמת מחירי הדירות בארה"ב כיום?

מאמר זה יסקור את רמת מחירי הדירות בארה"ב, כפי שהם משתקפים במדד HPI - House price index. מדד זה משקף את השינוי הממוצע במחירי רכישת דירות המגורים ומפורסם ע"י סוכנות הדיור הפדראלית בארה"ב (FAFH). מדד זה עוכב אחר 363 מטרופולינים ברחבי ארה"ב ומחושב מצפייה בתנועות של משכנתאות שנבעו או הובטחו מ"פארדי מאק" או "פאני מיי" באותם מטרופולינים החל מ-1975.

עפ"י רב, מדד HPI מושפע משני שינויים עיקריים:

1. שינוי הנובע ממחירי תשומות הדירות – בטון, ברזל וכד'. אלה שינויים אשר מטים את המדד כתוצאה מרמת מחירים/יוקר המחייה. יש לציין כי מדד המחירים הכללי בארה"ב, CPI, לא ייתן את אותן התוצאות כמו המדד הראשון, מכיוון שהוא מכיל בהכרח רכיבים שאינם קשורים לדיור.
2. שינוי הנובע מביקוש והיצע – אלה שינויים "טהורים" אשר מטים את המדד כתוצאה מענייני סחירות ומלאים – ככל שיש יותר קונים (ביקוש) כך המחירים עולים ולהפך.

להלן מדד HPI (בנקודות) החל משנת 1991 במחירים שוטפים, מנוכה עונתיות ומשוקלל לכלל ארה"ב:

(מקור: FHFA)

ניתן להתרשם כי במשך כ-16 שנה (1991-2007), מחירי רכישת הדירות נמצאים במגמת עלייה מתמדת וכי הערך המקסימלי בטווח הלה הוא 223.46 נק' (אפריל 2007), יותר מפי שניים מחודש ינואר 1991. ואכן, החל מאוגוסט 2007, עת פריצת משבר הסאב-פריים, חלה ירידה ברורה וניכרת במדד. עוד יצוין כי כיום מדד HPI ממשיך במגמתו מטה ובחודש פברואר 2010 הגיע לרמה של 193.71 נק', רמתו בחודש אוקטובר 2004.

מכיוון ששינויים על פני זמן (סדרות עתיות) בכלכלה נמדדים בערכים ריאלים (ללא שינויים ברמת המחירים), יש לנטרל את השפעת שינוי המחירים על מדד HPI. העדיפות היא לנטרל את השפעת מדד מחירי תשומות הבנייה, מדד PCUbcon-bcon (PPI for Material and Supply Inputs to Construction Industries). בעשותנו כך אנו נשארים עם מדד HPI ריאלי הנובע משינויים בביקוש ובהיצע בלבד.
מדד bcon PCUbcon- דומה במהותו למדד תשומות הבנייה בישראל ומודד, כאמור, את השינוי במחירי ובתשומות הבנייה.
(עפ"י תשובה שקיבלתי מהלשכה לסטטיסטיקת עבודה בארה"ב: tracks the average change in selling prices US manufacturers of materials and supply inputs receive for products typically purchased by the US construction sector).
אשר על כן, להלן מדד HPI (בנקודות) החל משנת 1991 במחירי 01/01/1991, מנוכה עונתיות ומשוקלל לכלל ארה"ב:

(מקור: FHFA)

הסבר קצר לנטרול השפעת המחירים ניתן למצוא בהגדרת "ערך קבוע" באתר "מעות" ע"י איתן אבניאון:
"ערך המבוטא בשקלים המתואמים לכוח הקנייה. ערך שקל קבוע מבטא ניסיון לסלק את השפעות השינויים במחירים מסדרות סטטיסטיות המדוּוחות במונחים שקליים. התוצאה המתקבלת אמורה להוות סדרות שהיו מתקיימות אם המחירים לא היו משתנים לעומת שנת הבסיס; לשון אחר: אילו לשקל היה כוח קנייה קבוע. כל שינוי בסִדרה כזו ישקף רק שינויים בהיקף הריאלי (הפיזי) של התפוקה. הדרך הפשוטה ביותר לקבל ערך שקלי קבוע היא לחלק את הערך השקלי בשנה נתונה במדד המחירים לצרכן של אותה שנה. ערך קבוע מכונה גם 'ערך ריאלי' (real value)".


מסקנות:
1. בארה"ב נוצרה בועת נדל"ן מובהקת ומחירי הדירות הגיעו לשיא חסר תקדים.
2. העלייה המשמעותית במדד HPI הריאלי התרחשה במחצית השנייה של העשור הראשון של שנות ה-2000, ואילו עפ"י מדד HPI הרגיל, ניתן לראות כי המדד עלה באופן קבוע כמעט משנת 1991 עד למשבר.
3. עפ"י מדד HPI הריאלי, ניתן לראות כי החל משנת 2004 הביקוש וההיצע מדשדשים במקום וכי אין התפתחות משמעותית עד לפרוץ המשבר בשנת 2007; דבר שלא ניתן להבחנה במדד HPI הרגיל. יש לציין כמובן שהדבר נובע מהעלייה מחירים תשומות הבנייה שעלה בין שנת 2004 -ל2007 בכ-30%.
4. מדד HPI הריאלי מציג תיקון קל של כ-9 נקודות בשנת 2008, דבר שיכול לנבוע מרכישת דירות עקב מחירם הנמוך יחסית ("להיכנס לשוק כשהמחיר זול").
5. לאחר פרוץ המשבר בשנת 2007 ניתן לראות כי בסדרת HPI הריאלי הירידה היא תלולה יותר, דבר המצביע על השינויים הדרסטיים בביקושים ועל חוסר רצון הלווים להמשיך ולקנות/להחזיק בדירות שרכשו.
6. הרצת קו רגרסיה (מגמה) ליניארי על מכלול טווח הנתונים בשני סוגי הגרפים מצביעה על כך כי למרות המגמה השלילית בשנים האחרונות, עוד נכונו לנו עליות במחירי הדירות.

גלובליזציה ומידת תלות הכלכלית

עפ"י רב, נדמה כי משבר הסאב-פריים בארה"ב הגיע לכלל מיצוי, ואילו כלל הריקושטים מהמשבר הולכים וגדלים ולא רק בארה"ב.
בכל מדינה מפותחת המקיימת קשרים כלכליים עסקיים עם העולם ניתן היה לחזות בתופעות, כגון: סגירת או הלאמת בנקים, עלייה באבטלה, כניסה למיתון, עלייה בגירעון הממשלה, ירידה בהשקעות זרות, ירידות בשוק ההון. זאת ועוד, להלן רשימה של כמה מהריקושטים הזכורים ביותר:
1. משבר הפקדונות באיסלנד.
2. משבר הגירעון הפיסקלי ביוון.
3. משבר החברות הפיננסיות בבריטניה.
4. משבר היחלשות האירו וגוש האיחוד האירופי.
5. משבר האבטלה בספרד (כרגע עומד על מעל 20%).

אחד חייב לשאול עצמו כיצד ייתכן כי משבר הסאב-פריים גרם ל"פיצוצי משנה" גדולים וחזקים יותר מה"פיצוץ הראשוני"?

מונח מפתח חשוב בהבנת התשובה הוא "גלובליזציה" או לעניינינו "גלובליזציה כלכלית", היינו - המעבר מתהליכים כלכליים ועסקיים מקומיים לעולמיים וחובקי תבל.
הגלובליזציה הכלכלית מתבטאת בכמה היבטים, שהמשמעותי מביניהם הוא היקף הסחר בין המדינות השונות. מהגרף שלהלן עולה מסקנה ברורה כי ככל שהשנים חלפו כך הייבוא והייצוא העולמיים גדלו.

(מקור: CIA)

כדי להמחיש עוד יותר את מידת התלות הכלכלית בין מדינות העולם איעזר במדד BALANCE, אשר מעריך מידה זו ומבטא את הנתונים במונחים ריאליים. חישובו הוא כדלקמן:

ותוצאותיו לשנת 2008 הן כדלקמן:

על כן, ניתן לקבל אישוש כי משקי יפן וארה"ב הם אוטרקיים יחסית, ואילו משקי ישראל ואיסלנד אינם כך. התלות הכלכלית חזקה יותר במשקי ישראל ואיסלנד, ועל כן ניתן להבין את עוצמת הפגיעה במדינות אלו לעומת יפן וארה"ב.

נתונים אלו מאמתים את העובדה כי איסלנד הינה אחת המדינות שנפגעו ממשבר האשראי באופן הקשה ביותר. לא רק זאת אלא השפעותיו של המשבר הכלכלי באיסלנד על חיי המסחר והאזרחים מרחיקות לכת בגלל היחס בין גודלם האדיר של הבנקים שקרסו לעומת מספר תושביה וכלכלתה של איסלנד.

השפעת משבר הסאב-פריים על הבורסה לניירות ערך בישראל

ראשית, יצוין כי לאחר רפורמת בכר מחודש אוגוסט 2005, אשר העבירה את השליטה הבלעדית בקופות הגמל וקרנות הנאמנות אל מחוץ לבנקים, חלה מגמת עלייה נכבדת במספר הנכסים המוקשעים, במספר הקופות ובמספר המושקעים בהן.

(מקור: משרד האוצר)

מהנתונים דלעיל ניתן להתרשם כי החל משנת 2006 קיימת ירידה הדרגתית בתשואה הריאלית הממוצעת ברוטו עד לכדי כ-20% הפסד בשנת 2008. עם זאת, הקופות פיצו על כך ובגדול בשנת 2009 עם תשואה ממוצעת של עד 30%.

כאמור במאמרי הקודם, דוגמה מוחשית לירידות החדות בשוק ההון הישראלי ניתן לשאוב ממדד "כל המניות וההמירים" המקובע במחירי אפריל 2000 כדלקמן:

(נתונים: הבורסה לניירות ערך)

שנית, מהתבוננות במדד אג"ח קונצרני כללי במחירי חודש אפריל 2000, הכולל את כל איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בבורסה ומשקלל כל איגרת חוב על פי היחס שבין שווי השוק שלה לבין סך שווי השוק של כל איגרות החוב המרכיבות את המדד, ניתן לראות ירידה מתונה יותר אם כי בתקופות דומות:

(נתונים: הבורסה לניירות ערך)