משבר הסאב-פריים השפיע על ישראל בדרכים רבות, אם כי לא נרשמה קריסה של בנק או של מוסד פיננסי מהותי כזה או אחר. המשבר הישראלי ידע להתמודד בצורה יפה מאוד עם המשבר והיווה אבן בוחן למדינות אחרות בעולם.
כמו כל משבר פיננסי, ההשפעותה הראשוניות מתרחשות בתחומי האשראי, הפיננסים וההשקעות ובסוף גם בשוק העבודה.
המשק הישראלי נאלץ להתמודד עם ההשלכות השליליות של המשבר מתוקף היותו משק קטן וחשוף להשפעות אקסוגניות. כיוון שהייצוא מהווה מרכיב משמעותי (מתייצב על כ-30% מהתמ"ג בשנים האחרונות), יש לשינויים בסחר העולמי השפעה רבה על המשק הישראלי, לא כל שכן כשארה"ב מהווה היעד העיקרי לייצוא (32.5% לשנת 2008).
אמנם המשבר הנוכחי הוא עולמי וחובק עולם, אך אופיו בארץ יהיה שונה מאשר במקומות אחרים בעולם. המשבר בארץ (זעזוע חיצוני) פגע קשות במגזר היצוא, כמתואר בהמשך, ובמגזר האשראי החוץ בנקאי. להלן פירוט חלק מן ההשפעות השונות על המשק הישראלי כתוצאה מהמשבר הפיננסי:
1. הקטנת עושר הציבור בשל המשך הירידות בשווקי המניות
חשוב לציין כי לא רק אנשים פרטיים, המחזירים מניות ותיקי השקעות פעילים בבורסה נפגעו מכך, אלא כמעט כל מי שיש לו כלי חסכון, כגון קרן פנסיה, קרן השתלמות וכד'. להלן ניתוח מדד הבורסה הנקרא "מדד כל המניות וההמירים", וכשמו כן הוא - הוא כולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה. משקל כל נייר ערך במדד נקבע על פי היחס שבין שווי השוק שלו לבין סך שווי השוק של כל ניירות הערך המרכיבים את המדד. המדד הלה עבר נטרול של השפעת המחירים, ועל כן מוצג בערכים ריאליים.
(מקור: הבורסה לני"ע + למ"ס)
2. ירידה באמינות המערכת הפיננסית והשפעת הרכוש
הירידה באמינות וחוסר הוודאות של המערכת הפיננסית העולמית והמקומית הגדילה את שיעור החיסכון, משום שהצרכנים הגבירו את זהירותם, ואילו השפעת הרכוש הביאה לירידה נוספת בצריכה של משקי הבית ובהשקעתם בבתי מגורים.
3. החלשות הייצוא בשל המשבר העולמי
היעד העיקרי של הייצוא הישראלי, ובייחוד זה של ענפי הטכנולוגיה העילית, הוא שווקי המדינות המפותחות בהן המשבר העולמי חריף במיוחד. מכיוון שכ-70% מהייצוא הישראלי מיועדים למדינות אלו ומכיוון שלייצוא משקל גבוה בתוצר (כ-30% כאמור לעיל), ההשפעה על הפעילות הכלכלית תהיה חריפה. ייצוא הסחורות והשירותים נפגע באופן חמור בעיקר בסוף שנת 2008 ובאמצע שנת 2009, שכן חזר לרמות לשנת 2006.
4. עלייה חדה בגרעון הממשלה
הירידה החדה בגביית המסים בסוף 2008 והירידה בפעילות הכלכלית בשנת 2009 מצביעים על כך שגירעון הממשלה צפוי להתרחב בשיעור ניכר. להלן פירוט הכנסות המדינה ממסים:
הירידה במסים מורכבת מירידה הן במסים הישירים והן במסים העקיפים. הסיבה לירידיה במסים הישירים קשורה אכן לירידה בהכנסות, ואילו הירידה במסים העקיפים קשורה בירידה בצריכה הפרטית.
5. שוק העבודה
בחודשים האחרונים של שנת 2008, כשהמשבר הפיננסי והריאלי בעולם גלש גם לישראל, החלה ירידה ניכרת בביקוש לעובדים, בגידול נרחב בפיטורים ובעליה במימדי האבטלה. המשבר הפיננסי פגע בקליטת עובדים חדשים והביא לפיטורי עובדים במרבית ענפי המשק, כולל בענף ההיי-טק.
החל מהרבעון השלישי של שנת 2008 חלה מגמה הפוכה ומדאיגה בקצב הבלתי מועסקים. בשנת 2008 חלה ירידה במספר מקומות העבודה שנוצרו מ-45.1 אלף ברבעון הראשון ל-21.1 אלף ברבעון האחרון. ירידה זו אכן הביאה למפנה במצב האבטלה.
לטענת מנכ"ל שירות התעסוקה, מר יוסי פרחי, ניתוח הנתונים נכון לחודש פברואר 2010 מצביע על המשך מגמת הירידה במספר המובטלים. בפברואר השנה הסתכם מספר המובטלים בנתוני מגמה ב–199,600 איש לעומת 200,600 בחודש קודם (ירידה בשיעור של 0.5%). באשר למצטרפים חדשים, נמשכת הירידה בנתוני מגמה ושיעורה בחודש פברואר עומד על 1.7%. כמו כן, טוען מר פרחי כי ממוצע המפוטרים בחודשים פברואר, ינואר 2010 ודצמבר 2009 עומד על 11,300 איש לעומת כ-19,200 איש ברבע הראשון של 2009. מצב זה לדעתו מעיד על מצב של פיטורים המאפיין תקופה של אבטלה חיכוכית.
חשוב לציין, כי לא קיימת תמימות דעים בסוגיית ההתערבות הממשלתית: יש המצדדים בגישה כי על הממשלה להתערב ביתר שאת ובאופן יזום ולסייע במניעת סגירת עסקים, ובעיקר עסקים קטנים באזורי הפריפריה, שכן סגירתם עשויה להביא לעליה משמעותית בשיעורי האבטלה ולפגיעה כלכלית באוכלוסיה רחבה. מנגד, יש הטוענים כי על הממשלה לסייע לאותם עסקים "בריאים" שנקלעו לקשיים זמניים בשל המשבר והם בעלי פוטנציאל שיקום, וכי עליה להתערב פחות בעסקים אשר ממילא לא היו שורדים גם אם הכלכלה לא היתה נקלעת להאטה או למיתון.
6. התמתנות האינפלציה (ואף דפלציה) כתוצאה מרמות צריכה והוצאה נמוכות וחזרתה המחודשת
להלן התפתחות מדד המחירים לצרכן, כאשר תקופת הבסיס (100) הינה ממוצע המחירים בשנת 2002:
כמו כל משבר פיננסי, ההשפעותה הראשוניות מתרחשות בתחומי האשראי, הפיננסים וההשקעות ובסוף גם בשוק העבודה.
המשק הישראלי נאלץ להתמודד עם ההשלכות השליליות של המשבר מתוקף היותו משק קטן וחשוף להשפעות אקסוגניות. כיוון שהייצוא מהווה מרכיב משמעותי (מתייצב על כ-30% מהתמ"ג בשנים האחרונות), יש לשינויים בסחר העולמי השפעה רבה על המשק הישראלי, לא כל שכן כשארה"ב מהווה היעד העיקרי לייצוא (32.5% לשנת 2008).
אמנם המשבר הנוכחי הוא עולמי וחובק עולם, אך אופיו בארץ יהיה שונה מאשר במקומות אחרים בעולם. המשבר בארץ (זעזוע חיצוני) פגע קשות במגזר היצוא, כמתואר בהמשך, ובמגזר האשראי החוץ בנקאי. להלן פירוט חלק מן ההשפעות השונות על המשק הישראלי כתוצאה מהמשבר הפיננסי:
1. הקטנת עושר הציבור בשל המשך הירידות בשווקי המניות
חשוב לציין כי לא רק אנשים פרטיים, המחזירים מניות ותיקי השקעות פעילים בבורסה נפגעו מכך, אלא כמעט כל מי שיש לו כלי חסכון, כגון קרן פנסיה, קרן השתלמות וכד'. להלן ניתוח מדד הבורסה הנקרא "מדד כל המניות וההמירים", וכשמו כן הוא - הוא כולל את כל המניות וההמירים הנסחרים בבורסה. משקל כל נייר ערך במדד נקבע על פי היחס שבין שווי השוק שלו לבין סך שווי השוק של כל ניירות הערך המרכיבים את המדד. המדד הלה עבר נטרול של השפעת המחירים, ועל כן מוצג בערכים ריאליים.
2. ירידה באמינות המערכת הפיננסית והשפעת הרכוש
הירידה באמינות וחוסר הוודאות של המערכת הפיננסית העולמית והמקומית הגדילה את שיעור החיסכון, משום שהצרכנים הגבירו את זהירותם, ואילו השפעת הרכוש הביאה לירידה נוספת בצריכה של משקי הבית ובהשקעתם בבתי מגורים.
3. החלשות הייצוא בשל המשבר העולמי
היעד העיקרי של הייצוא הישראלי, ובייחוד זה של ענפי הטכנולוגיה העילית, הוא שווקי המדינות המפותחות בהן המשבר העולמי חריף במיוחד. מכיוון שכ-70% מהייצוא הישראלי מיועדים למדינות אלו ומכיוון שלייצוא משקל גבוה בתוצר (כ-30% כאמור לעיל), ההשפעה על הפעילות הכלכלית תהיה חריפה. ייצוא הסחורות והשירותים נפגע באופן חמור בעיקר בסוף שנת 2008 ובאמצע שנת 2009, שכן חזר לרמות לשנת 2006.
| רבעון | ייצוא סחורות ושירותים במחירי 2005, מנוכה עונתיות (במיליוני ש"ח) |
2006-Q1 | 64,749.9 |
2006-Q2 | 69,594.0 |
2006-Q3 | 67,596.9 |
2006-Q4 | 69,370.5 |
2007-Q1 | 72,133.4 |
2007-Q2 | 73,081.3 |
2007-Q3 | 74,646.7 |
2007-Q4 | 77,646.2 |
2008-Q1 | 81,593.8 |
2008-Q2 | 80,657.9 |
2008-Q3 | 80,659.0 |
2008-Q4 | 71,365.3 |
2009-Q1 | 66,275.4 |
2009-Q2 | 66,046.7 |
2009-Q3 | 68,451.4 |
2009-Q4 | 74,736.7 |
4. עלייה חדה בגרעון הממשלה
הירידה החדה בגביית המסים בסוף 2008 והירידה בפעילות הכלכלית בשנת 2009 מצביעים על כך שגירעון הממשלה צפוי להתרחב בשיעור ניכר. להלן פירוט הכנסות המדינה ממסים:
5. שוק העבודה
בחודשים האחרונים של שנת 2008, כשהמשבר הפיננסי והריאלי בעולם גלש גם לישראל, החלה ירידה ניכרת בביקוש לעובדים, בגידול נרחב בפיטורים ובעליה במימדי האבטלה. המשבר הפיננסי פגע בקליטת עובדים חדשים והביא לפיטורי עובדים במרבית ענפי המשק, כולל בענף ההיי-טק.
החל מהרבעון השלישי של שנת 2008 חלה מגמה הפוכה ומדאיגה בקצב הבלתי מועסקים. בשנת 2008 חלה ירידה במספר מקומות העבודה שנוצרו מ-45.1 אלף ברבעון הראשון ל-21.1 אלף ברבעון האחרון. ירידה זו אכן הביאה למפנה במצב האבטלה.
לטענת מנכ"ל שירות התעסוקה, מר יוסי פרחי, ניתוח הנתונים נכון לחודש פברואר 2010 מצביע על המשך מגמת הירידה במספר המובטלים. בפברואר השנה הסתכם מספר המובטלים בנתוני מגמה ב–199,600 איש לעומת 200,600 בחודש קודם (ירידה בשיעור של 0.5%). באשר למצטרפים חדשים, נמשכת הירידה בנתוני מגמה ושיעורה בחודש פברואר עומד על 1.7%. כמו כן, טוען מר פרחי כי ממוצע המפוטרים בחודשים פברואר, ינואר 2010 ודצמבר 2009 עומד על 11,300 איש לעומת כ-19,200 איש ברבע הראשון של 2009. מצב זה לדעתו מעיד על מצב של פיטורים המאפיין תקופה של אבטלה חיכוכית.
חשוב לציין, כי לא קיימת תמימות דעים בסוגיית ההתערבות הממשלתית: יש המצדדים בגישה כי על הממשלה להתערב ביתר שאת ובאופן יזום ולסייע במניעת סגירת עסקים, ובעיקר עסקים קטנים באזורי הפריפריה, שכן סגירתם עשויה להביא לעליה משמעותית בשיעורי האבטלה ולפגיעה כלכלית באוכלוסיה רחבה. מנגד, יש הטוענים כי על הממשלה לסייע לאותם עסקים "בריאים" שנקלעו לקשיים זמניים בשל המשבר והם בעלי פוטנציאל שיקום, וכי עליה להתערב פחות בעסקים אשר ממילא לא היו שורדים גם אם הכלכלה לא היתה נקלעת להאטה או למיתון.
6. התמתנות האינפלציה (ואף דפלציה) כתוצאה מרמות צריכה והוצאה נמוכות וחזרתה המחודשת
להלן התפתחות מדד המחירים לצרכן, כאשר תקופת הבסיס (100) הינה ממוצע המחירים בשנת 2002:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה