"שבכול דור ודור עומדים עלינו לכלותינו"

מעטות הן תכניות הטלוויזיה, אשר מצליחות לזעזע ולהקים אותך מהכורסה הנוחה שבה אתה יושב; לא כל שכן לנקוט בצעד אקטיבי בעקבותיה. לא כך היה הדבר עם תכנית "המקור" בערוץ 10 מתאריך 25.08.10 כמופיע בלינק הבא: http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleId=741729&sid=126
בימים אלה ממש נמצאת מדינת ישראל בראש רשימת המדינות השנואות ביותר בעולם. אם אין בכך די נאלצת מדינת ישראל להתמודד גם עם שנאה מבית בניצוחם של אמנים ומחזאים ישראלים, של אנשי תנועת "שלום עכשיו", "מחסום watch" ו"גוש שלום" ושל אנשי אקדמיה.
באופן כללי, ניתן לראות כי עמים קטנים בעלי קשיי הגדרה עצמית ועצמאות זוכים בצורה כזו או אחרת לאהדה ולאמפתיה רבה מפעילי זכויות אדם וממדינות שונות, אך מדוע סוגיית העם הפלסטיני נמצאת כל העת בראש מהדורות החדשות, בעוד שסוגיית העם הצ'צ'ני, הטיבטי והכורדי לא? מדוע העולם לא מתנהג לרוסיה, לסין ולטורקיה באותה מידה כפי שהוא מתנהג לישראל?

לעניות לדעתי, אחת מהסיבות העיקריות לכך טמונה בעובדה שמדינות העולם משדרות תמימות דעים ובטחון בהחלטות הממשלות המייצגות אותן, בעוד שבישראל משום מה הדבר איננו כך. השמאל הישראלי (שאמנם קטן יחסית אך נשמע למרחקים) נאמן קודם כל לדעותיו ולהשקפת עולמו, לאחר מכן למדינתו ובסוף לממשלתו. דבר זה פסול מיסודו ומהווה חתרנות לשמה, שכן בפעולותיו הוא מתכחש למהות הדמוקרטיה ולשלטון החוק. הדבר לא נגמר בהשתייכות תמימה ל"שומר הצעיר" אלא ממשיך בהשתמטות מצה"ל עקב השקפות פציפיסטיות ופוליטיות ומסתיים בהנהגת חרמות ופעולות מחאה כמפורט במאמר זה.
השמאל הישראלי גורם למדינת ישראל את הנזק התדמיתי הגדול ביותר שניתן לדמיין. השמאל הישראלי חייב להבין שפעולותיו אלה יוצרות דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת ובכך גם למדינה בה הוא חי. דוגמה ממשית לכך תהיה העובדה שדיון על החרמת מוצרי התנחלויות ויישובים מעבר לקו הירוק הפך במהרה להיות דיון על החרמת כלל מוצרי מדינת ישראל, דבר הפוגע גם בו בסופו של דבר.
בבחירות האחרונות התרסק השמאל הישראלי לשפל חסר תקדים. אני מאמין שתוצאות הבחירות משקפות את הלך הרוח בקרב הציבור ומקווה כי מפלגות הימין יתחזקו ע"ח מפלגות המרכז מהן לא קיבלנו הרבה בלשון המעטה.

האסטרטגיה של הארגונים הפרו-פלסטינים היא פשוטה ומורכבת משני אלמנטים בסיסיים:
1. עמי העולם לרוב אינם מודעים למתרחש סביבם, בייחוד במזרח התיכון
(http://www.youtube.com/watch?v=fJuNgBkloFE), ולכן הראשון שימסור להם מידע (גם אם הוא לא מדויק) יהיה גם זה שישבה את תפיסתם ודעתם הראשונית (אותן יהיה להם קשה עד בלתי אפשרי לשנות). יש לציין כי משימתם זו הינה קלה במיוחד, בייחוד לאור העובדה כי אמצעי התקשורת העולמיים מוטים כנגד ישראל.
2. "אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה אלא מכוח התמדה", על כן גם אם אנשים לא משתכנעים בפעם הראשונה, השנייה, השלישית או הרביעית סופם להשתכנע. כשוועד העובדים אליהם הם משתייכים מחרים יעדי נופש בישראל, כשהסופרמרקט השכונתי ממנו הם קונים לא מוכר סחורה ישראלית, כשבאוניברסיטה שבה הם לומדים מתארגנות הפגנות שנאה כנגד ישראל, כשאמנים אותם הם מעריצים מבטלים את הופעותיהם בישראל או כשהממשלה המייצגת אותם מחליטה על סימון מוצרים שמגיעים מהתנחלויות ומרמת הגולן סופם להשתכנע.

המלצותיי הראשוניות למצב המתגבש הן כדלקמן:
1. לעתים קרובות מובילי החרמות השונים ופעולות המחאה הם יהודים, כדוגמת אנשי אקדמיה (פרופ' ניב גורדון, פרופ' חיים בראשית) ואזרחי חו"ל (אדם שפירו). לשר הפנים הוקנתה סמכות לטפל בעניין זה באמצעותם של שני חוקים ונכון יעשה אם ינצלה:
א. חוק השבות, תש"י – 1950:
1. כל יהודי זכאי לעלות ארצה.
2. (א) העליה תהיה על פי אשרת עולה.
    (ב)אשרת עולה תינתן לכל יהודי שהביע את רצונו להשתקע בישראל חוץ אם נוכח שר הפנים שהמבקש —
       (1) פועל נגד העם היהודי; או
       (2) עלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה; או
       (3) בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
ב. חוק האזרחות, התשי"ב – 1952:
11. ביטול אזרחות [תיקון: תש"מ]
(א) אזרח ישראלי שיצא מישראל שלא כדין לאחת מהמדינות הנזכרות בסעיף 2א לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), תשי"ד-1954 , או רכש את אזרחותה, יראוהו כמי שויתר על אזרחותו הישראלית והיא תתבטל מיום יציאתו מישראל; ביטול אזרחותו הישראלית של אדם לפי סעיף קטן זה, מבטל גם את אזרחותו הישראלית של ילדו הקטין שאיננו תושב ישראל.
(ב) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אשר עשה מעשה שיש בו משום הפרת אמונים למדינת ישראל.
(ג) שר הפנים רשאי לבטל את אזרחותו הישראלית של אדם אם הוכח להנחת דעתו שהאזרחות נרכשה על יסוד פרטים כוזבים, ורשאי השר לקבוע שביטול האזרחות יחול גם על ילדו הקטין של אותו אדם.
המלצתי בעניין זה נוגעת בעיקר לאזרחי ישראל, משום יהודים אזרחי חו"ל הנוקטים בחרמות ובפעולות מחאה לרוב לא מעוניינים להגר לישראל, ועל כן סנקציות אלה עלולות רק להגביר את עוצמת הלהבות. משכך, אני ממליץ לבחון אפשרות של הכרזה עליהם כעל "אישיות לא רצויה" (persona non grata), למרות שבאופן עקרוני מדובר רק על דיפלומטים עפ"י אמנת וינה.
2. לקבוע את ההסברה כמשימה לאומית, ליצור מרכז נתונים עולמי שירכז את כלל הפעולות בעניין ולערב במידה גבוהה את שר ההסברה, שר החוץ ומשרדיהם. על האחרונים להופיע בתקשורת הזרה, להעניק ראיונות ולקדם את הנושא באופן עקבי יחד עם שאר עמיתיהם לממשלה ולכנסת. אתר "מסבירים" היא יוזמה מבורכת, אך יש למנפה קדימה, להפיצה ברבים ולדאוג לעדכנה באופן שוטף.
3. להקים ולחבר בין נספחים, קונסולים, שגרירים, נציגויות, תאים ופעילים במדינות השונות. יש ליצור תכנית סדורה להעלאת העניין לסדר היום באותו היקף ויותר כמו תומכי הפלסטינים.
4. לאסור על משלחות ביקור ברצועת עזה ובכלל על מדיה זרה, שמנצלים את המצב לרעה ומעוותים אותו לאין שיעור. במקרים רבים המדובר בהצגה מתוכננת היטב.
5. להמשיך לתבוע מחבלים, טרוריסטים וארגונים ומדינות תומכי טרור ולערב בכך את המדינה. התארגנויות מקומיות, כגון "שורת הדין", צריכות לקבל מימון שוטף מהמדינה, שכן הם בעצם מחליפים אותה בעניין זה.

שיהיה ברור – דעות שונות הן לגיטימיות ואף ברוכות. יחד עם זאת, בדמוקרטיה קיים המושג "דמוקרטיה מתגוננת", שעל פי ויקיפדיה הוא:
"מנגנון של חוקים, תקנות ופסקי דין, המגביל חלק מזכויות האזרח במדינות דמוקרטיות במצבים שבהם יש סכנה לכאורה לעצם קיום המדינה, לאופיה הדמוקרטי, למרכיבים אחרים באופיה, לחייהן ולזכויותיהן האזרחיות של קבוצות מיעוט באוכלוסיה וכו'".
מצב בו אזרחי המדינה דואגים לשכניהם הוא גם כן לגיטימי וברוך, אך לא כשהדבר בא על חשבון "עניי עירך" וכנגדם.
כמו כן, אינני סבור כי תמיכה בתומכי טרור/ג'יהאד מהווה דעה לגיטימית, ועל כן אי אפשר להשוות מצב זה למקרתיזם, שלעתים נטען ע"י השמאל הישראלי.

היווצרותם של קונגלומרטים

אי אפשר לעסוק בדיון מעמיק אודות ריכוזיות מבלי לציין את המונח הכלכלי "קונגלומרט".

עפ"י אתר "מעות" ע"י איתן אבניאון, קונגלומרט הוא "קבוצת חברות בבעלות אחת העוסקת בפעילויות שונות של כל שלבי הייצור, או במספר תחומים אשר קשורים, פחות או יותר, האחד בשני. בכך שונה קונגלומרט מסוגים אחרים של איחודי עסקים. מטרת הקונגלומרט היא לגוון את הפעילות ואת מקורות ההכנסה והוא נוצר מסדרה של מיזוגים או רכישות, מתוך הנחה שהאיחוד יכול לתת הנהלה טובה יותר וגב פיננסי חזק ויציב יותר משיש לחברות הבודדות. קונגלומרטים הם לעתים קרובות בבעלות חברה לאחזקות, אשר אינה מייצרת בעצמה דבר אך מספקת את המטריה הארגונית שבה מוחזקות כל המניות".

להלן רשימת הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל והחברות העיקריות שבאחזקתן, כאשר כל שורה מייצגת ענף אחר:

קבוצת נוחי דנקנר
אי.די.בי אחזקות/פיתוח, דיסקונט השקעות, כלל תעשיות, כור תעשיות
כלל ביטוח
כלל פיננסים
נייר חדרה, משאב, נשר, מכתשים אגן, אלרון, גיוון אימג'ינג
סלקום, נטוויז'ן
נכסים ובניין
שופרסל, גולף
ישראייר

קבוצת עופר
החברה לישראל
בנק מזרחי – פחות
כימיקלים לישראל, טאואר סמיקונדקטור
שידורי רשת
אחים עופר נכסים
עופר ספנות, צים

קבוצת אריסון
אריסון השקעות
בנק הפועלים
כלל ביטוח
כלל פיננסים
תעשיות מלט, מיה
שיכון ובינוי, שיעון ובינוי סולל בונה תשתיות, שיעון ובינוי נדל"ן, שיעון ובינוי סולל בונה ארצות חוץ, שיעון ובינוי Environment, דלק נדל"ן

קבוצת תשובה
קבוצת דלק
הפניקס
אקסלנס נשואה
גדות תעשיות ביוכימיה
הוט
דלק נדל"ן
דלק פטרוליום, דלק ישראל
דלק מערכות רכב

קבוצת פישמן
נכסי פישמן
אופיס טקסטיל
ידיעות אחרונות, HOT, גלובס
חברה כלכלית לירושלים
הום סנטר

קבוצת בינו
פ.י.ב.י החזקות
הבנק הבינלאומי, בנק אוצר החייל, בנק פועלי אגודת ישראל, בנק מסד
בית זיקוק אשדוד
פז חברת נפט, פז שמנים וכימיקלים, פזגז, פזקר, פז שירותי תעופה

קבוצת לב לבייב
אפריקה ישראל השקעות, אלון דלק
אפריקה ישראל תעשיות, גוטקס מודלס
ערוץ 9, רדיו ללא הפסקה (ת"א וצפון)
אפריקה ישראל למגורים, אפריקה ישראל נכסים, מלונות אפריקה ישראל
דור אלון אנרגיה
אל.אל.די יהלומים

קבוצת אליהו
שלמה אליהו החזקות
בנק לאומי, בנק לאומי למשכנתאות, בנק ערבי ישראלי, בנק איגוד
מגדל ביטוח ופיננסים, אליהו חברה לביטוח
שידורי קשת
פז חברת נפט

קבוצת ברונפמן
בנק דיסקונט, הבנק הבינלאומי, הרכנתיל דיסקונט, בנק דיסקונט למשכנתאות
פאלאס תעשיות
ישראלום
איקאה, שופרסל

קבוצת ורטהיים
מוזי ורטהיים
בנק מזרחי טפחות
דש איפקס
החברה המרכזית לייצור משקאות
שידורי קשת
אלוני חץ נכסים והשקעות

קבוצת עזריאלי
קניון השלום השקעות, גרנית הכרמל השקעות
בנק לאומי, לאומי קארד
טמבור, GES
גרנית הכרמל נכסים
קניוני עזריאלי
סונול ישראל, סופרגז

קבוצת ויסמן – בירן
ביילסול השקעות, אלון דלק
רוזבאד, ריבוע כחול נדלן
דור אלון אנרגיה
ריבוע כחול לישראל, קבוצת BEE

קבוצת המבורגר
הראל השקעות בביטוח ופיננסים
הראל חברה לביטוח, דקלה חברה לביטוח
הראל פיננסים, הראל – פיא
הראל גמל
הראל פנסיה
בסט"ח

קבוצת אלוביץ
יורוקום אחזקות, יורוקום תקשורת
גילת סאטקום
בזק, פלאפון, יס, חלל תקשורת, רדיו אזורי רדיוס (מרכז), רדיו FM (השפלה)
יורוקום נדל"ן
יורוקום תקשורת סלולרית

קבוצת אילן בן דוב
סאני אלקטרוניקה, טאו תשואות
פרטר תקשורת
דרבן השקעות
סקיילקס קורפוריישן, מיניליין

קבוצת שמלצר
ש. שלמה החזקות, ש. שלמה החזקות עסקי ביטוח
אפקון תעשיות, קבוצת גולד בונד, מספנות ישראל
ניו – קופל שלמה
השכרת רכב שלמה (1987)

(הנתונים לקוחים מאתר D&B)

כפי שיפורט במאמרים הבאים, להיווצרותם של קונגלומרטים יתרונות וחסרונות רבים הן לבעלי השליטה והן לציבור הרחב. הסיבות להיווצרותן רבות, אך העיקריות שביניהן הן יתרון לגודל ומונופוליזם. כמובן שמבחינת הציבור הרחב הדבר לא מועיל ואף מזיק, שכן הדבר פוגע בתחרותיות ובשוק החופשי.

על המשטים לעזה

מדינת ישראל נלחמת על זכות קיומה ועל קיומה מאז ראשית הקמתה. מדינת ישראל נתונה לטרור אסלאמי עולמי המבוצע ע"י ארגונים פלסטינים (כגון: חמאס, ג'יהאד, גדודי חללי אל אקצא), ע"י ארגון אל קאעידה, ע"י ארגון חיזבאללה וע"י כל המבקש לפגע בה. גם מדינות העולם החלו להרגיש על בשרם את הטרור האסלאמי העולמי שהתגבר בעיקר לאחר אירועי 11/9.אירועי המשטים האחרונים מעוררים דיונים קשים בחברה הישראלית ובעולם כולו. לפתע כולם נהיו כתבים צבאיים, מנתחי אירועים ביטחוניים ויועצים בכירים למטכ"ל. אינני מתכוון לבקר את פעילות צה"ל במשט הטרור "מרמרה" משתי סיבות עיקריות: האחת, שאינני יודע את כל מהלך העניינים ואת השיקולים המבצעיים שנלקחו בחשבון בזמן ההשתלטות; והשנייה, שאני סומך על צה"ל, הצבא המוסרי ביותר בעולם, שיבצע את תחקיריו עד תום ויפיק את המסקנות וההמלצות הדרושות.
למרבה הצער, אירועי המשטים האחרונים גרמו לצה"ל לאבד לחלוטין את כוח ההרתעה שלו, את הביטחון העצמי שלו, את יכולת התמרון והפעולה שלו, את הלגיטימיות שלו, את ההצדקה המוסרית שלו, את הזכות הקיומית שלו ונראה שגם את יכולת המקוריות והחשיבה היצירתית שלו.

הלחץ הבין לאומי גורם למדינת ישראל ל"רעידות ידיים" רבות שביניהם: שחרור כלל הפעילים הטורקים (כולל אלה שהוכח שפגעו בחיילינו) והטסתם על חשבוננו, וויתור על זיהוי וביצוע ניתוחים לאחר המוות בגופות ההרוגים וערעור ההצדקה שמאחורי הטלת הסגר הימי – כל זאת בגלל משט מסכן אחד. כמעט שאינני מכיר מדינה שלא גינתה באופן ישיר או עקיף את מדינת ישראל בגין אירועי המשט - ארה"ב, יוון, דרא"פ, וייטנאם, ונצואלה, איראן, לבנון, סוריה, טורקיה ועוד רבות אחרות. אפילו מדינות אנונימיות, כמו ניקרגואה, "עלו על הגל" וניתקו עימנו את היחסים הדיפלומטיים, כאילו היה לנו יחסים כאלה לפני כן. הדבר מוכיח שוב ושוב כי כל כיתוּת הרגליים והביקורים הרבים של שר החוץ, של נשיא המדינה ושל אח"מים נוספים במדינות זרות כדי לקדם את הקשרים האסטרטגיים, הכלכליים והידידותיים עימם לא עוזרת רבות כאשר מדובר באינטרסים צבאיים-ביטחוניים של ישראל.

המלצתי היא שעל מדינת ישראל לדבר בטון אחיד, אסרטיבי, ברור, שאינו משתמע לשני פנים והחלטי – הטיפול בכל ספינה שתנסה לשבור את הסגר הימי על עזה חייב להיות אחיד. דרך הפעולה לעומת זאת תהיה פרטנית בהתאם לאופיו של המשט (גודל, עוינות, אישים בכירים וכו') ושום פרטים נוספים הנוגעים לביטחון לאומי לא ייחשפו לתקשורת חוץ מהתוצאה הסופית. הסיבה לכך היא שארגונים פרו-פלסטיניים נוהגים להשתמש במידע הרב ומעוותים אותו, כמו בדוגמה הבאה: "אני שונא ערבים [שמתארגנים ומשתפים פעולה עם מדינות אויב כנגדנו]" - שימו את הסוגריים היכן שתחפצו. ובינינו, לא צריך הוכחות רבות או חותכות כדי לשכנע את העולם שמדינת ישראל אשמה במצב.
אסור לנו בשום פנים ואופן להתפשר בענייני ביטחון לאומי, ועל כן אסור לנו להתקפל עקב לחץ בין לאומי כזה או אחר. בגלל הגמגום של מדינת ישראל בעניין זה נוצרה לגיטימציה למשטים נוספים, לספינות טורקיות ואיראניות להגיע לארץ, להעלאת סוגיית הסגר הימי בעזה למועצת הביטחון ולדיונים באו"ם ולהסרתו של הסגר הימי על עזה. אם מדינת ישראל לא תנקוט בצעד ברור ותגבש מדיניות אחידה והחלטית הרי שזהו הסוף של הסגר הימי שאותו הטילה על רצועת עזה ומשם קצרה הדרך לקיצה.

"הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" (במדבר כג, ט).

על השפעת הריכוזיות

מאמר זה יתאר את השפעת הריכוזיות על ניהול משקי תקין בכלל ועל המשק הישראלי בפרט.

עפ"י הגדרת מילון רב מילים (יעקב שויקה), ריכוזיות היא: "התרכזות העוצמה הכלכלית במשק או בענף משקי מסוים בידי מספר מצומצם של קבוצות בעלות. המונח המלא: ריכוזיות כלכלית".

עפ"י דו"ח בנק ישראל לשנת 2009, פרק "המערכת הפיננסית ויציבותה", סכנת הריכוזיות מתבטאת בכך שקיים סיכון מערכתי לקריסה של מערכת פיננסית או שוק בשלמותו ולא של רכיבים בודדים. ועל כן, בבוא הממשלה לבחון האם מוסד כלשהו מצריך התערבות ציבורית (ראה מקרה AIG) יש לשאול 2 שאלות עיקריות:
1. האם המוסד "גדול מידי כדי ליפול" (Too big to fail)?
2. האם המוסד "מורכב מידי כדי ליפול" (Too complex to fail)?
עפ"י הדו"ח, סיכון מערכתי אינו ייחודי למוסדות או שווקים פיננסיים, אך ההיסטוריה מלמדת כי הסיכון המערכתי של תאגידים ריאליים (לא פיננסיים) מצומצם למדי ואינו מפליג מעבר לפגיעה נקודתית במשקיעים, במועסקים, בספקים ובלקוחות.
הדו"ח קובע כי המשק הישראלי הוא דוגמה קלאסית אך ייחודית לסביבה משקית החשופה לפעילות ענפה של קבוצות עסקיות – בעשור האחרון כעשרים קבוצות עסקיות ממשיכות לשלוט בחלק ניכר מהמשק הישראלי (כ-25% מהחברות הציבוריות וכמחצית מנתח השוק). דבר זה מסווג אותה כמדינה ריכוזית מאוד ומעמיד אותה מבחינת הדירוג בסמיכות למדינות מתפתחות.

הדו"ח מפרט מס' מאפיינים עיקריים של הריכוזיות בישראל:
1. רשת הדוקה של קשרי גומלין בין המגזר הבנקאי לקבוצות העסקיות.
2. מערכת ענפה של קשרים בין קבוצתיים, המתבטאת בבעלות משותפת או בישיבה בדירקטוריונים של חברות רבות.
3. אופי השליטה בקבוצות העסקיות הוא משפחתי.
לאור המצב הבעייתי (ראה מעצר בכירי קרטל הלחם לפני כמה ימים) פורש הדו"ח פתרונות שונים המותאמים למשק הישראלי:
1. להגדיר באופן משפטי את המונח "קבוצה עסקית".
2. להגביר את חובת הדיווח אשר לפעילותן העסקית של הקבוצות הן ברמת המיקרו (ברמת החברות המסונפות) והן באמת המקרו (ברמת הקבוצה).
3. הטלת מס דיבידנד על העברות הון בין החברות השונות.

רשות ההגבלים העסקיים היא המפתח החוקתי שהוקם לכל הפלונטר דלעיל. הרשות הוקמה בשנת 1994 מכוח סעיף 41א ל"חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח - 1988", ותפקידה הרשמי הוא שמירת התחרות החופשית במשק.
רשות הגבלים עסקיים חזקה היא מפתח בהתפתחות כלכלית תקינה ותפקידה היא למנוע מצבים של כשל שוק אשר עלולים לפגוע במשק שהם כדלקמן:
1. מונופולין – מצב בו יותר ממחצית מכלל אספקת נכסים או מכלל רכישתם, של יותר ממחצית מכלל מתן שירותים או מכלל רכישתם מרוכזים בידיו של אדם אחד. מונופולין עלול לפגוע במשק באחד או יותר מהמצבים הבאים:
1.1 קביעה של רמת מחירי קניה או מכירה בלתי הוגנים של הנכס או של השירות שבמונופולין.
1.2 צמצום או הגדלה של כמות הנכסים או היקף השירותים המוצעים ע"י בעל המונופולין, שלא במסגרת פעילות תחרותית הוגנת.
1.3 קביעת תנאי התקשרות שונים לעסקאות דומות אשר עשויים להעניק ללקוחות או לספקים מסוימים יתרון בלתי הוגן כלפי המתחרים בהם.
1.4 התניית ההתקשרות בדבר הנכס או השירות שבמונופולין בתנאים אשר מטבעם או בהתאם לתנאי מסחר מקובלים אינם נוגעים לנושא ההתקשרות.
על המונופולין חלות הגבלות מספר כדלקמן:
1.1 לסרב סירוב בלתי סביר לספק או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין.
1.2 לנצל לרעה את מעמדו בשוק באופן העלול להפחית את התחרות בעסקים או לפגוע בציבור.
2. הסדר כובל – הסדר הנעשה בין בני אדם המנהלים עסקים, לפיו אחד הצדדים לפחות מגביל עצמו באופן העלול למנוע או להפחית את התחרות בעסקים בינו לבין הצדדים האחרים להסדר, לבין חלק מהם או בינו לבין אדם שאינו צד להסדר בענייני מחירים, רווחים, חלוקת השוק לפי מקום העיסוק, כמות הנכסים או השירותים שבעסק וכו'. הסדר שכזה הוא אסור, אלא אם כן קיבל מבית הדין להגבלים עסקיים אישור.
3. מיזוג חברות – לרבות רכישת עיקר נכסי חברה בידי חברה אחרת או רכישת מניות בחברה בידי חברה אחרת המקנות לחברה הרוכשת יותר מרבע מהערך הנקוב של הון המניות המוצא, מכוח ההצבעה, מהכוח למנות יותר מרבע מהדירקטורים או השתתפות ביותר מרבע ברווחי החברה. הרכישה יכול שתהא במישרין או בעקיפין או באמצעות זכויות המוקנות בחוזה. מיזוגים העונים על תנאים מסוימים אמורים לקבל את אישור הממונה להגבלים עסקיים.

במאמר הבא אציין את הטענות בעד ונגד הריכוזיות באופן כללי – טוב או רע ליהודים?

דוגמה לחוזה רכישת דירה מקבלן

כהמשך ישיר למאמרי הקודם בנושא, להלן דוגמה לחוזה רכישת דירה קלאסי מקבלן בדגש על סעיף הצמדת התשלומים.
יש לציין כי ההצמדה בחוזה נתונה לשיקול דעתו של הקבלן והוא רשאי לשנותה טרם חתימת החוזה (אין המדובר בחוזה אחיד).

רכישת דירה מקבלן - הצמדה למדד המחירים לצרכן או למדד תשומות הבנייה למגורים?

בבואנו לרכוש דירה שטרם נסתיימה בנייתה מקבלן מתעוררות 2 שאלות פיננסיות עיקריות:
1. מהי דרך התשלום המשתלמת והנוחה ביותר?
2. מהו אופן פריסת התשלומים והצמדתם הכדאית ביותר?
מאמר זה ינסה לתת מענה לשאלה השנייה בסוקרו את שתי דרכי ההצמדה העיקריות בבואנו לפרוס את התשלומים לקבלן - הצמדה למדד המחירים לצרכן והצמדה למדד תשומות הבנייה למגורים.

הגדרת מדד המחירים לצרכן (מאת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – למ"ס):
"המדד מודד את אחוז השינוי החל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית "סל" קבוע של מצרכים ושירותים, המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית".
מדד זה כולל פרמטרים רבים, כגון: לחם, דגנים, בשר, חלב, ביצים, סוכר, משקאות קלים, תבלינים, שירותי דיור (כולל שכר דירה), חשמל, גז, ריהוט, הלבשה, תחבורה, סיגריות, שירותי בריאות, שירותי תרבות, פירות, ירקות וכו'.

הגדרת מדד תשומות הבנייה למגורים (מאת הלמ"ס):
"המדד מודד את השינויים החלים במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית 'סל' קבוע של חומרים, מוצרים ושירותים המשמשים לבניית בתי מגורים, והמייצג את הרכב הוצאות הבנייה של קבלנים וקבלני משנה".
מדד זה כולל פרמטרים רבים, כגון: שיש, חצץ, אבן, מרצפות, פנלים, מלט, טיח, בטון, בלוקים, מחיצות, פחים, צינורות, מוליכים, עץ לבנייה, שינוע והובלת החומרים, שכר עבודה ועוד. יצוין כי המדד אינו לוקח בחשבון הוצאות יזם, כגון: עלות המגרש, תשלומי אגרות, היטלים, השבחות וכו'.
מדד זה מתפרסם ע"י הלמ"ס מאז שנת 1956 כל 15 לחודש יחד עם מדד המחירים לצרכן.
להלן משקלות סעיפים ומצרכים עיקריים במדד זה:
1. שכר עבודה – מהווה קרוב ל-40% מהמדד (38.85%), כשהחלוקה היא כדלקמן:
א. פועלים (בניין, חשמל, אינסטלציה ואחרים) – 31.9%.
ב. מפעילי ציוד – 0.4%.
ג. צוות ניהול ופיקוח – 6.55%.
2. חומרים ומוצרים – מהווים 44.51% מהמדד וכוללים: חומרי מחצבה, שיש וקרמיקה; מלט איטונג ומוצריהם; ברזל ומוצרי מתכת; מוצרים לעבודות מסגרות, מוצרים ואביזרים לעבודות חשמל ועוד.
3. הובלה – מהווה 4.31% מהמדד וכולל הובלה שכורה (מעל ל-96% מהסעיף) והובלה עצמית.
4. ציוד וכלי עבודה – מהווים 6.81% מהמדד.
5. הוצאות כלליות – מהוות 5.52% מהמדד וכוללות מסים, ביטוח ובדיקות; אחזקת במשרדים והוצאות אחרות.
כאמור במאמרי הקודם, בעבר הוצמדו חוזי רכישת דירה מקבלן למדד תשומות הבנייה למגורים, אך כיום קבלנים רבים מאפשרים לקונה לבחור האם ברצונו להצמיד למדד תשומות הבנייה למגורים, למדד המחירים לצרכן או לשער דולר. כמו במקרה של מע"מ, גלגול עליית המחירים עובר בסופו של דבר ללקוח.2. שער החליפין – עליית שע"ח פוגעת בקבלנים, שכן עליית מחירי הגלם המיובאים מעלה את מחירי תשומות הבנייה.

להלן מספר סיבות אפשריות אשר להן השפעה ישירה ועקיפה על מדד תשומות הבנייה למגורים:
1. מחירי חומרי הגלם (Commodity) – מחירי הברזל, למשל, נמצאים בעלייה מתמדת, כפי שניתן להתרשם מהסחר האירופאי על פני 25 שנה:

2. שער החליפין – עליית שע"ח פוגעת בקבלנים, שכן עליית מחירי הגלם המיובאים מעלה את מחירי תשומות הבנייה.
3. שכר העבודה – מכיוון שלשכר העבודה משקל מהותי (כ-40%) במדד, כל שינוי בו מתורגם ישירות ומשפיע בצורה ניכרת על המדד. סיבות לעליית שכר העבודה יכולות להיות כדלקמן:
א. הגבלות על כניסת עובדים ערבים – העובדים הערבים ידועים בכישוריהם בתחום הבניין, אך מספרם פחת עקב היתרים מידלדלים ומצב בטחוני רעוע (בעיקר מתחילת האינתיפאדות והפיגועים).
ב. צמצום אשרות לעובדים הזרים – רפורמות אלה דוחקות את רגלי העובדים הזרים ו"דוחפות" את רגלי העובדים הישראלים. עלות העסקת העובדים האחרונים יקרה יותר משמעותית מסיבות שיבוארו במאמר אחר.
ג. עונתיות – לעונת הקיץ יש השפעה מהותית על המדד המתוארת, עפ"י הלמ"ס, בהאי לישנא:"הסדר שעות קיץ הינו פרי הסכם קיבוצי, לפיו מונהג יום עבודה מקוצר של 7 שעות, בתשלום עבור 8 שעות בענפים שונים. קיצור יום העבודה מתחיל בענפי הבנייה והסלילה מאמצע יוני ובענף החקלאות מתחילת יולי, והוא מסתיים בערב ראש השנה העברית (כולל). להסדר שעות הקיץ יש השפעה עונתית במרכיב שכר העבודה של מדדי התשומות הנ"ל. שכר העבודה עולה, במדדי תשומות הבנייה והסלילה, ממאי ליוני ומיוני ליולי של כל שנה, ובמדד התשומה בחקלאות מיוני ליולי כל שנה, ויורד עם תום ההסדר כתוצאה מהארכה מחדש של יום העבודה." למרות האמור לעיל בשנת 2006 פורסם צו הרחבה ע"י שר המסחר לשעבר אהוד אולמרט המורה את ביטולו של הסדר זה.
ד. רפורמות בשכר העבודה – לחוזי עבודה, הסכמים קיבוציים, חקיקה, תוספת יוקר ועוד היו השפעות רבות על שכר העבודה בענף הבנייה ומשכך גם על המדד.
4. מחירי האנרגיה – אמנם למחירי ההובלה משקל נמוך יחסית במדד (4.31%), אך בל נשכח כי מחירים אלה גם כן בעלייה מתמדת לאור דלדול המחצבים שנותרו ומשכך גם על המדד.

השוואת מדד המחירים לצרכן למדד תשומות הבנייה למגורים
בהסתכלות רחבת טווח מחודש ינואר 1980 עד לחודש אפריל 2010 ניתן לראות כי מדד תשומות הבנייה למגורים גדל בכ-284,001% במצטבר ובממוצע שנתי של 30.07%.
לעומת זאת, בהסתכלות רחבת טווח מחודש ינואר 1980 עד לחודש אפריל 2010 ניתן לראות כי מדד המחירים לצרכן גדל בכ-297,176% במצטבר ובממוצע שנתי של 30.26%.
אל לנו לטעות ולחשוב שמכיוון שהממוצע השנתי כמעט זהה בין שניהם, לא משנה למה נצמיד את מחיר רכישת דירה מקבלן. דוגמה לכך באה לידי ביטוי בטבלה שלהלן:

כפי שניתן להבין מהטבלה דלעיל, רוכשי דירה מקבלן בשנת 2006, אשר הצמידו (בין אם שמו לב או לאו) את דירתם למדד תשומות הבנייה למגורים, הוסיפו סכום לא מבוטל של 44,900 ש"ח לדירה בשווי של 1,000,000 ₪.
למרבה הצער, כלכלנים סבורים כי לא ניתן לחזות מראש את התפתחות המדד, למרות גלי שמועות כאלה ואחרים הצצים חדשות לבקרים. ניתן להשתמש בניתוחים טכניים על סמך העבר, אך כמובן שדבר זה לא מאפשר לנו לחזות את העתיד באופן מדויק.

למרות האמור לעיל רוכשי הדירות יכולים להתגונן מפני שינויים חדים ע"י אחת או יותר מהדרכים הבאות:
1. הפקדת הכספים שטרם שולמו לקבלן בפיקדון צמוד למדד המחירים לצרכן או לדולר (יש לוודא כי יהיה ניתן להוציא את הכספים בנקודות הזמן שסוכמו עם הקבלן).
2. רכישת אג"ח סחירה צמודה למדד המחירים לצרכן או לדולר.
3. רכישת דולרים במקרה שחוזה הרכישה צמוד לדולר.
4. רכישת תעודת סל מט"ח ("תעודת התחייבות").
5. עסקת פורוורד (FORWARD) או בשמה העברי "חוזה אקדמה" - חוזה מחייב לרכישת כמות של דולרים בשער שנקבע מראש.
6. רכישת אופציית רכש (CALL) – רכישת הזכות (אופציה) לרכוש כמות דולרים נקובה במחיר ידוע מראש. ביום רכישת האופציה יש להוסיף תשלום על ערך הזמן.
יצוין כי לא קיים נייר ערך הצמוד למדד תשומות הבנייה למגורים, אך מכיוון שיש קשר הדוק בינו לבין מדד המחירים לצרכן, לרוכשי הדירות ישנה אפשרות מוגבלת אך טובה להגן על עצמם מפני השינויים במחיר חוזה הרכישה הצמוד.

בהצלחה ברכישת הדירה!

השפעתם של גורמים אקסוגניים על תוצאותיה העסקיות של קבוצת "חפציבה דיור ואחזקות בע"מ"

להלן רשימת גורמים בסביבה העסקית והמקרו כלכלית בה פעלה קבוצת חפציבה שסביר והיו להם השפעה עליה:

1. מצב פוליטי - למדיניות הכלכלית של ממשלת שרון בשנת 2003 הייתה השפעה על פרמטרים כלכליים ועל המשך יישומה של התוכנית החירום הכלכלית להוצאת המשק מהמיתון.
2. מצב המשק הישראלי - השנים הראשונות של המילניום החדש התאפיינו בהאטה, דשדוש, מיתון ואי וודאות כלכלית של המשק הישראלי (בעיקר עקב התפוצצות בועת הדוט.קום), כמשתקף במדד "נדל"ן ובינוי" (בנקודות) החל משנת 1998 במחירי 04/1998 של מדד תשומות הבנייה:

*הנתונים ההיסטוריים (לפני שנת 2000) הושגו בעזרתה האדיבה של ספרנית מהספרייה לכלכלה באוניברסיטת בר אילן, שבצניעותה הרבה העדיפה שלא אציין את שמה.
עם זאת, שנת 2005 הסתמנה כשנה חיובית מאוד למשק הישראלי (הציטטות לקוחות מהסקירה המקרו כלכלית של אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר):
א. גידול בצמיחת התוצר והתוצר העסקי – "התוצר גדל בשיעור של 5.2 אחוזים והתוצר העסקי צמח ב 6.7- אחוזים".
ב. גידול בצריכה הפרטית – "הצריכה הפרטית גדלה בשנת 2005 בשיעור של 3.9 אחוזים".
ג. גידול בצריכה הציבורית – "הצריכה הציבורית גדלה בשנת 2005 ב-2.2 אחוזים".
ד. קיטון בחוב הציבורי – "בשנים 2005-2004 בשל הגידול בפעילות הכלכלית שהביא לגידול בהכנסות הממשלה מצד אחד והגבלת הוצאות הממשלה מצד שני חלה ירידה ניכרת בנטל החוב הציבורי – 105.4 אחוזי תוצר בשנת 2004 ולכ-102 בשנת 2005".
ה. גידול בהשקעות בנכסים קבועים – "סך ההשקעות בנכסים קבועים גדלו בשנת 2005 ב 1.7-אחוזים תוך עלייה של 3.8 אחוזים בהשקעות במכונות, ציוד וכלי תחבורה, עלייה של 9.7 אחוזים בהשקעות בנכסים שאינם מוחשיים וירידה של1.2 אחוזים בהשקעות בבנייה".
ו. גידול ביצוא – "מגמת ההתרחבות של היצוא נמשכה גם בשנת 2005 (6.6 אחוזים במונחים ריאליים, לרבות עלייה של 8.0 אחוזים ביצוא ללא יהלומים וחברות הזנק)".
ז. גידול במספר המועסקים – "הצמיחה המהירה של התוצר העסקי, יחד עם החלטות הממשלה להפחית את מספרם של העובדים הזרים ולהחמיר את התנאים לקבלת דמי אבטלה וקצבאות הבטחת הכנסה, תרמו להגדלת מספר המועסקים הישראלים ולעלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. שיעור האבטלה, שהגיע לשיא של 10.9 אחוזים במחצית השנייה של 2003, ירד בצורה משמעותית בשנים 2005-2004".
3. מצב בטחוני - ההרעה במצב הביטחוני, בעיקר עקב פרוץ האינתיפאדה השנייה, "אינתיפאדת אל-אקצא", בחודש ספטמבר 2000, גרמה למחסור בכח אדם מקצועי, לרבות התייקרויות שכר אשר הובילה להתייקרות הבנייה. להלן ציטטה הלקוחה ממסמך רקע לדיון בנושא עובדים זרים בענף הבנייה שנכתב ע"י מרכז מחקר ומידע של הכנסת:
"בעקבות שרשרת אירועים ביטחוניים הוטלו סגרים על השטחים; אלה שיבשו בצורה חמורה את הגעת הפלסטינים לעבודה בישראל, ובענפי הבנייה והחקלאות נוצר מחסור חמור בעובדים."
וכן:
"בפנייה ליו"ר הוועדה לבחינת בעיית העובדים הזרים טען יו"ר התאחדות הקבלנים כי יש מחסור חמור בפועלי בניין מקצועיים בישראל. לדבריו, כ-200,000 מהעובדים הישראלים שעובדים בענף הבנייה כיום אינם עוסקים בעבודות "רטובות", ובשל כך נוצר מצב שבו העובדים הישראלים תלויים בראש ובראשונה בעבודתם של העובדים הזרים. על-פי התאחדות הקבלנים, הניסיונות לגייס עובדים ישראלים מקרב המובטלים לא מספקים את הצרכים המיידיים."
4. מדיניות הממשלה - בשנת 2001 הגיע שיעור העובדים הזרים מכוח העבודה בישראל (ללא עובדים פלסתינים) לשיא של כ-11%, בעוד שבמדינות ה-OECD (שישראל עתה חברה בו) עמד הממוצע על כ- 5% מכוח העבודה. במסגרת החלטת הממשלה מס' 1141 מיום 24 בדצמבר 2001, שעניינה צמצום העסקת עובדים זרים, הוחלט על הקמתו של צוות בין-משרדי לגיבוש מכרז למתן זיכיונות להעסקתם הזמנית של עובדים זרים על ידי מספר מוגבל של חברות. דבר זה גרם לקיטון בכח האדם הזמין לבנייה ולגידול בעלויות השכר (עפ"י נתוני משרד העבודה, קרוב ל-70% מהעובדים הזרים הרוויחו מתחת לשכר המינימום, חוו הלנת שכר ניכויים בלתי חוקיים ועוד), שהובילו לעלייה בעלויות הבנייה עקב כניסה מחודשת של עובדים ישראלים לענף (להלן ציטטה מדוח ועדת אנדורן: "ההשלכות השליליות המרכזיות שיש לתופעת העובדים הזרים על שוק העבודה הישראלי הינן הירידה בשכרם של העובדים הישראלים בענף שבו מועסקים עובדים זרים, החלה כבר בטווח הקצר, וכתוצאה מכך - דחיקת עובדים ישראלים אל מחוץ לאותו ענף, בטווח הבינוני והארוך, תוך הגברת האבטלה בקרב העובדים הישראלים. לנוכח סוג העבודות שמבצעים העובדים הזרים, שהן עבודות ברמות שכר נמוכות, נדחקים בעיקר עובדים ישראלים בעלי רמת השכלה נמוכה, המתקשים להשתלב מחדש בשוק העבודה וחלקם נאלצים להישען על מערכת הבטחון הסוציאלי, וכפועל יוצא מכך גדלה ההוצאה הציבורית בהקשר זה").
5. מדיניות המימון הבנקאי – בשנת 2004 חלה ירידה בנטילת אשראי ע"י הקבלנים ממערכת הבנקאות. הסיבה לכך היא שהיחס בין האשראי הכולל לענף הבניה לסך האשראי לציבור מטעם הבנקים התקרב לרמה של 20%, רמה המחייבת עפ"י הוראות הפיקוח, הפרשה לחובות מסופקים. קירבה לתקרה זו גורמת לסינון קפדני יותר של פרויקטים ומקשה במיוחד על חברות נדל"ן קטנות לגייס כסף. עם זאת, באותה שנה עלו החלופות באמצעי מימון חוץ-בנקאיים, כדוגמאת אג"ח, שעליהן מנויה קבוצת חפציבה.
6. שער ריבית בנק ישראל – לשער ריבית זה השפעה ישירה על שער הריבית למשכנתאות שלו השפעה ישירה על הביקושים לדירות מגורים. יש לציין כי בתקופת פעילות קבוצת חפציבה שער הריבית היה במגמת ירידה, למעט בשנת 2002 בה ננקטה מדיניות מונטרית מרסנת חריפה עקב התגברות הציפיות לאינפלציה ובזכות העובדה שעבר "מספק" זמן מאז חתמו נגיד בנק ישראל, שר האוצר וראש הממשלה על הסכם לפיו בנק ישראל יוריד את הריבית במידה גלויה ובלתי צפויה לחלוטין. להלן התפתחות ריבית בנק ישראל במהלך התקופה הרלוונטית:
מרץ-02 4.4
אפריל-02 4.4
מאי-02 4.6
יוני-02 6.46
יולי-02 9.1
אוגוסט-02 9.1
ספטמבר-02 9.1
אוקטובר-02 9.1
נובמבר-02 9.1
דצמבר-02 9.1
ינואר-03 8.9
פברואר-03 8.9
מרץ-03 8.9
אפריל-03 8.7
מאי-03 8.4
יוני-03 8
יולי-03 7.5
אוגוסט-03 7
7. מחירי חומרי הגלם – למחירי חומרי הגלם השפעה ישירה על מחירי הבנייה (ובעיקר עלויות השכר, שלהם כ-40% ממדד תשומות הבנייה) שלהם השפעה על מחירי הדירות למגורים. בנושא זה יש לציין כי בעבר הוצמדו כלל חוזי הרכישה למדד תשומות הבנייה, אך כיום הקבלן מאפשר לקונה לבחור האם ברצונו להצמיד למדד תשומות הבנייה, למדד המחירים לצרכן או לשער דולר.
8. שער החליפין – לשער החליפין של מטבעות זרים מול השקל השפעה ישירה על התוצאות העסקיות של הקבוצה, שכן חלק מגורמי הייצור וחומרי הגלם היו מיובאים. בתחילת 2002 עלה שער החליפין במידה ניכרת לאחר תקופה של קיפאון, ריבית גבוהה ואי ודאות כלכלית וביטחונית. גורם זה כמובן רק הזיק לקבוצה.

על מדד ה-VIX

מדד VIX או בשמו המלא VOLATILITY INDEX (בתרגום רשמי: "מדד ההפכפכות" ובתרגום מקובל: "מדד הפחד"), המופיע בתדירות יומית ומפורסם ע"י בורסת האופציות של שיקגו (CBOE), מודד את התנודתיות הגלומה (הצפויה) של שערי של אופציות הנסחרות על מדד השוק S&P500 (אם כי בהתחלה היה לפי S&P100).המדד משקלל את סטיית התקן הגלומה (הצפויה) במחיריהן של אופציות מסוג PUT (מכר) ו-CALL (רכש) עם תאריך פקיעה של חודשיים מראש. ככל ששוק תנודתי יותר כך סטיית התקן גדלה יותר וכך המדד עולה.
להלן תרשים של מדד ה-VIX בטווח היסטורי משנת 1990 ועד זמן חיבור המאמר. בתקופה דנן ניתן לראות פיקים גבוהים מאוד וחריגים בעיקר בסוף שנת 2008, שיאו של המשבר הפיננסי, בה פאני מיי ופרדי מאק הולאמו, ליהמן ברודרס קרס, וושינגטון מיוצ'ואל קרסה, AIG קיבלה סיוע חירום בתמורה לגרעין שליטה של הממשלה ועוד.
בנוסף, ניתן לראות חריגה גדולה במדד בחודש מאי, הנובעת בין היתר מהמשבר הכלכלי היווני והתרסקות הבורסה בארה"ב ומחיקתם של יותר מטריליון דולר ביום חמישי, ה-6/5/2010. יצוין כי יום לאחר הקריסה מדד ה-VIX חצה את רמת ה-40 נקודות, רמה שלא היה בה מזה כשנה.

בנוסף למדד ה-VIX קיים מדד דומה בשם: "מדד הפחד הישראלי" המכונה VIXTA אותו פיתחו כלכלני הקרייה האקדמית אונו. מדד זה מחושב על בסיס האופציות של מדד ת"א 25. למדד זה הוגדרו מס' רמות:
5-18: רמת פחד נמוכה.
18-30: רמת פחד בינונית.
30-40: רמת פחד גבוהה.
40<: רמת פחד היסטרית.
עוד יצוין כי ממחקר שקראתי אודות יכולת החיזוי של מדד VIXTA אחר שער המניות בבורסת ת"א, נמצא כי למדד זה יכולת זיהוי מובהקת של התנודתיות הצפויה של שערי המניות וכן כי קיימת השפעה מובהקת של מדד VIX האמריקאי על מדד VIXTA 
(http://sentiment.ono.ac.il/uploads/vix_paper_3.pdf).
להלן תרשים של מדד ה-VIXTA בטווח היסטורי משנת 2008 ועד זמן חיבור המאמר. באותו אופן בדיוק ניתן לראות את השפעת האירועים הגלובליים האחרונים על התנהגות המדד הישראלי (הן של הימים האחרונים והן של סוף שנת 2008).

להלן המדד בחתך של שלושת החודשים האחרונים, שבו ניתן לראות את תזזיותו הרבה:

*יצוין כי כותב המאמר ניסה להיעזר בנתונים היסטוריים בפורמט אקסל כדי לנתח מגמות ולהסיק מסקנות, אך למרבה הצער חברת אי-אונליין קפיטל ישראל האחראית עליהם סירבה להעביר אותם למרות כל הבקשות.

מסקנות ממשבר הסאב-פריים

מהמשבר הלה ניתן לגזור מסקנות ולהפיק המלצות למכביר, ואני בטוח שייכתבו עוד ספרים רבים, המספרים היכן טעינו וכיצד ניתן יהיה להיערך טוב יותר בעתיד. הרבה האשמות הוטחו, המון הודאות נשמעו, ועל כן אצרף את דעתי בעניין: 

באופן מיקרו-כלכלי
דעתי היא כדעת אלן גרינספאן, יו"ר הבנק הפדראלי לשעבר, שעיקר האשם מוטל על אותן חברות בוול סטריט, שקיבצו יחדיו משכנתאות סאב-פריים לחבילות שנמכרו כניירות ערך מגובי משכנתאות (MBS). הביקוש הגלובלי לניירות ערך אלה היה כה גבוה עד שבנקים להשקעות הפעילו לחצים על מלווים להוריד את סף הזכאות למשכנתאות, כדי שיהיה אפשר לייצר חבילות נוספות וכך למעשה הגיע השוק לסחרור הקיים.

באופן מקרו-כלכלי
קרל מרקס הוא שטען לבעיה מבנית בקפיטליזם בנטייתה למשבריות, וכי המשברים הכלכליים שהוא סובל מהם יהפכו חריפים יותר ויותר בעתיד. עם זאת, כיום מקובלת יותר הדעה כי שווקים קפיטליסטיים אינם נוטים לחוות משברים יותר משווקים אחרים, אלא שהתנהגותם בעת משבר שונה: משבר בשוק קפיטליסטי מאופיין בתנודה מהירה כלפי מטה ומעלה עם כניסה ויציאה מהירים ממנו.
דעתי האישית הינה בהתאם וגורסת כי לא נצליח לחמוק מהמשברים הכלכליים הפוקדים אותנו כל מספר שנים וזאת ללא כל קשר לסוג הכלכלה הנהוגה. הסיבה לכך היא שכמו שקיימים בטבע הגאות והשפל, כך קיימים המחזורים הכלכליים אשר מתקנים את הכלכלה ומביאים אותנו להבחנה אודות עסקים כושלים, שירותים לא נחוצים, יוזמות מיותרות ומהלכים עסקיים שגויים. כל מה שנותר לנו הוא להיערך ברמה ההגנתית ולמתן את ההשפעה ע"י נקיטת מדיניות כלכלית אנטי מחזורית.
הסבר קצר למדיניות כלכלית אנטי מחזורית ניתן למצוא באתר "מעות" ע"י איתן אבניאון:
"מדיניות שנוקטת ממשלה כדי למתן את מחזורי העסקים ולמנוע אינפלציה או מיתון ואבטלה. המדיניות מבוססת על התיאוריה שפיתח הכלכלן האנגלי ג'. מ. קיינס, הממליצה על מדיניות מיסוי והוצאות ממשלתיות המנוגדות למגמה הכללית במשק, דהיינו הגדלת הוצאות הממשלה בתקופה של מיתון כדי להרחיב את הביקוש האפקטיבי. בתקופה של מיתון על הממשלה, לפי תפיסה זו, לפעול לעידוד הפעילות הכלכלית על ידי הזרמה של כספים, הרחבת האשראי, הקלות מס וכדומה על מנת לעודד ביקוש הצרכנים, מצד אחד; ולהגדיל התפוקה, ההשקעות והתעסוקה, מן הצד השני. הנחתו של קיינס היתה כי להזרמת הכספים ולהרחבת התעסוקה תהיה השפעה של מכפיל שתביא להתרחבות הייצור ולגידול בתעסוקה בשיעור העולה פי כמה על האמצעים שהוזרמו להשקעות ויחדשו את התרחבות המשק".

לסיכום, להלן חלק מהמלצותיי אם אנסה לתרגם את האמור לעיל להמלצות מעשיות:
1. על הבנקים לערוך בדיקה מדוקדקת טרם נתינת משכנתאות ובכלל ללווי סאב-פריים ולדרוש ערבים ובטחונות מספקים (חוץ מהבית שנקנה מכספי המשכנתה).
2. על הממשלה לבטל חוקים המעודדים רכישת בתים באופן חסר אחריות, כגון: "חוק מקדמת אפס".
3. על הבנקים להגביל את אחוזי המימון של הנכס הנרכש, דהיינו לא יותר מ-60%. צעד זה יסנן לווים רבים ללא הון עצמי שיהיו תלויים בלעדית בהלוואת הבנק.
4. יש ליצור מנגנון שימנע קשר עסקי או תלות כלשהי בין מוסדות דירוג האשראי לחברות שאת ניירות הערך שלהו דירגו.
5. יש להגביל לווי סאב-פריים לפנות לאפיקי משכנתאות עם שער ריבית קבוע בלבד שמא יעלה ואז יתקשו עוד יותר בהחזר המשכנתה, כפי שאכן קרה.
6. על משרד האוצר לפקח ולעקוב אחר מכשירים פיננסיים מורכבים ולהזהיר בהתאם את הציבור.
7. יש להגביל את קרנות הפנסיה להשקיע בנכסים מסוכנים וזאת עפ"י פרסום מדיניות השקעה, שתפוקח ע"י משרד האוצר.
8. יש להגביל את קרנות הפנסיה, אשר לעמיתים הקרובים לגיל הפנסיה או לאחריו, להשקיע אך ורק בנכסים סולידיים (אג"ח מדינה, תכניות חסכון וכו').
8. יש לאסור על מוסדות הפיננסיים לתגמל באופן שיקשור בין תשואות של השקעה בני"ע לבין שכר, ובמיוחד לא באופן שלילי. ראו דוגמת בנק לאומי: http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3396203,00.html
9. בגופים מוסדיים גדולים, אשר להם השפעה נרחבת על כלכלת המדינה במידה שיקרסו, יש להגביר את הפיקוח כדוגמת שכר הבכירים'. לא ייתכן שגוף גדול, אשר יקבל עזרה מהמדינה עקב חשיבותו מהנימוק TOO BIG TO FALL, יתנהל כראות עיניו בשוטף ("שוק קפיטליסטי", "מדינה חופשית"), אך ב"צוק העיתים" יתלה עצמו במדינה.
10. יש ליצור מדרגות מיסוי במס שבח כדי לדכא בועות נדל"ן למיניהן.
11. יש להשתדל לפזר את הייצוא של מדינה כלשהי לכמה שיותר ארצות כדי לא להיות תלוי באופן כמעט בלעדי בשוק אחד. 

מה עם רמת מחירי הדירות בארה"ב כיום?

מאמר זה יסקור את רמת מחירי הדירות בארה"ב, כפי שהם משתקפים במדד HPI - House price index. מדד זה משקף את השינוי הממוצע במחירי רכישת דירות המגורים ומפורסם ע"י סוכנות הדיור הפדראלית בארה"ב (FAFH). מדד זה עוכב אחר 363 מטרופולינים ברחבי ארה"ב ומחושב מצפייה בתנועות של משכנתאות שנבעו או הובטחו מ"פארדי מאק" או "פאני מיי" באותם מטרופולינים החל מ-1975.

עפ"י רב, מדד HPI מושפע משני שינויים עיקריים:

1. שינוי הנובע ממחירי תשומות הדירות – בטון, ברזל וכד'. אלה שינויים אשר מטים את המדד כתוצאה מרמת מחירים/יוקר המחייה. יש לציין כי מדד המחירים הכללי בארה"ב, CPI, לא ייתן את אותן התוצאות כמו המדד הראשון, מכיוון שהוא מכיל בהכרח רכיבים שאינם קשורים לדיור.
2. שינוי הנובע מביקוש והיצע – אלה שינויים "טהורים" אשר מטים את המדד כתוצאה מענייני סחירות ומלאים – ככל שיש יותר קונים (ביקוש) כך המחירים עולים ולהפך.

להלן מדד HPI (בנקודות) החל משנת 1991 במחירים שוטפים, מנוכה עונתיות ומשוקלל לכלל ארה"ב:

(מקור: FHFA)

ניתן להתרשם כי במשך כ-16 שנה (1991-2007), מחירי רכישת הדירות נמצאים במגמת עלייה מתמדת וכי הערך המקסימלי בטווח הלה הוא 223.46 נק' (אפריל 2007), יותר מפי שניים מחודש ינואר 1991. ואכן, החל מאוגוסט 2007, עת פריצת משבר הסאב-פריים, חלה ירידה ברורה וניכרת במדד. עוד יצוין כי כיום מדד HPI ממשיך במגמתו מטה ובחודש פברואר 2010 הגיע לרמה של 193.71 נק', רמתו בחודש אוקטובר 2004.

מכיוון ששינויים על פני זמן (סדרות עתיות) בכלכלה נמדדים בערכים ריאלים (ללא שינויים ברמת המחירים), יש לנטרל את השפעת שינוי המחירים על מדד HPI. העדיפות היא לנטרל את השפעת מדד מחירי תשומות הבנייה, מדד PCUbcon-bcon (PPI for Material and Supply Inputs to Construction Industries). בעשותנו כך אנו נשארים עם מדד HPI ריאלי הנובע משינויים בביקוש ובהיצע בלבד.
מדד bcon PCUbcon- דומה במהותו למדד תשומות הבנייה בישראל ומודד, כאמור, את השינוי במחירי ובתשומות הבנייה.
(עפ"י תשובה שקיבלתי מהלשכה לסטטיסטיקת עבודה בארה"ב: tracks the average change in selling prices US manufacturers of materials and supply inputs receive for products typically purchased by the US construction sector).
אשר על כן, להלן מדד HPI (בנקודות) החל משנת 1991 במחירי 01/01/1991, מנוכה עונתיות ומשוקלל לכלל ארה"ב:

(מקור: FHFA)

הסבר קצר לנטרול השפעת המחירים ניתן למצוא בהגדרת "ערך קבוע" באתר "מעות" ע"י איתן אבניאון:
"ערך המבוטא בשקלים המתואמים לכוח הקנייה. ערך שקל קבוע מבטא ניסיון לסלק את השפעות השינויים במחירים מסדרות סטטיסטיות המדוּוחות במונחים שקליים. התוצאה המתקבלת אמורה להוות סדרות שהיו מתקיימות אם המחירים לא היו משתנים לעומת שנת הבסיס; לשון אחר: אילו לשקל היה כוח קנייה קבוע. כל שינוי בסִדרה כזו ישקף רק שינויים בהיקף הריאלי (הפיזי) של התפוקה. הדרך הפשוטה ביותר לקבל ערך שקלי קבוע היא לחלק את הערך השקלי בשנה נתונה במדד המחירים לצרכן של אותה שנה. ערך קבוע מכונה גם 'ערך ריאלי' (real value)".


מסקנות:
1. בארה"ב נוצרה בועת נדל"ן מובהקת ומחירי הדירות הגיעו לשיא חסר תקדים.
2. העלייה המשמעותית במדד HPI הריאלי התרחשה במחצית השנייה של העשור הראשון של שנות ה-2000, ואילו עפ"י מדד HPI הרגיל, ניתן לראות כי המדד עלה באופן קבוע כמעט משנת 1991 עד למשבר.
3. עפ"י מדד HPI הריאלי, ניתן לראות כי החל משנת 2004 הביקוש וההיצע מדשדשים במקום וכי אין התפתחות משמעותית עד לפרוץ המשבר בשנת 2007; דבר שלא ניתן להבחנה במדד HPI הרגיל. יש לציין כמובן שהדבר נובע מהעלייה מחירים תשומות הבנייה שעלה בין שנת 2004 -ל2007 בכ-30%.
4. מדד HPI הריאלי מציג תיקון קל של כ-9 נקודות בשנת 2008, דבר שיכול לנבוע מרכישת דירות עקב מחירם הנמוך יחסית ("להיכנס לשוק כשהמחיר זול").
5. לאחר פרוץ המשבר בשנת 2007 ניתן לראות כי בסדרת HPI הריאלי הירידה היא תלולה יותר, דבר המצביע על השינויים הדרסטיים בביקושים ועל חוסר רצון הלווים להמשיך ולקנות/להחזיק בדירות שרכשו.
6. הרצת קו רגרסיה (מגמה) ליניארי על מכלול טווח הנתונים בשני סוגי הגרפים מצביעה על כך כי למרות המגמה השלילית בשנים האחרונות, עוד נכונו לנו עליות במחירי הדירות.

גלובליזציה ומידת תלות הכלכלית

עפ"י רב, נדמה כי משבר הסאב-פריים בארה"ב הגיע לכלל מיצוי, ואילו כלל הריקושטים מהמשבר הולכים וגדלים ולא רק בארה"ב.
בכל מדינה מפותחת המקיימת קשרים כלכליים עסקיים עם העולם ניתן היה לחזות בתופעות, כגון: סגירת או הלאמת בנקים, עלייה באבטלה, כניסה למיתון, עלייה בגירעון הממשלה, ירידה בהשקעות זרות, ירידות בשוק ההון. זאת ועוד, להלן רשימה של כמה מהריקושטים הזכורים ביותר:
1. משבר הפקדונות באיסלנד.
2. משבר הגירעון הפיסקלי ביוון.
3. משבר החברות הפיננסיות בבריטניה.
4. משבר היחלשות האירו וגוש האיחוד האירופי.
5. משבר האבטלה בספרד (כרגע עומד על מעל 20%).

אחד חייב לשאול עצמו כיצד ייתכן כי משבר הסאב-פריים גרם ל"פיצוצי משנה" גדולים וחזקים יותר מה"פיצוץ הראשוני"?

מונח מפתח חשוב בהבנת התשובה הוא "גלובליזציה" או לעניינינו "גלובליזציה כלכלית", היינו - המעבר מתהליכים כלכליים ועסקיים מקומיים לעולמיים וחובקי תבל.
הגלובליזציה הכלכלית מתבטאת בכמה היבטים, שהמשמעותי מביניהם הוא היקף הסחר בין המדינות השונות. מהגרף שלהלן עולה מסקנה ברורה כי ככל שהשנים חלפו כך הייבוא והייצוא העולמיים גדלו.

(מקור: CIA)

כדי להמחיש עוד יותר את מידת התלות הכלכלית בין מדינות העולם איעזר במדד BALANCE, אשר מעריך מידה זו ומבטא את הנתונים במונחים ריאליים. חישובו הוא כדלקמן:

ותוצאותיו לשנת 2008 הן כדלקמן:

על כן, ניתן לקבל אישוש כי משקי יפן וארה"ב הם אוטרקיים יחסית, ואילו משקי ישראל ואיסלנד אינם כך. התלות הכלכלית חזקה יותר במשקי ישראל ואיסלנד, ועל כן ניתן להבין את עוצמת הפגיעה במדינות אלו לעומת יפן וארה"ב.

נתונים אלו מאמתים את העובדה כי איסלנד הינה אחת המדינות שנפגעו ממשבר האשראי באופן הקשה ביותר. לא רק זאת אלא השפעותיו של המשבר הכלכלי באיסלנד על חיי המסחר והאזרחים מרחיקות לכת בגלל היחס בין גודלם האדיר של הבנקים שקרסו לעומת מספר תושביה וכלכלתה של איסלנד.

השפעת משבר הסאב-פריים על הבורסה לניירות ערך בישראל

ראשית, יצוין כי לאחר רפורמת בכר מחודש אוגוסט 2005, אשר העבירה את השליטה הבלעדית בקופות הגמל וקרנות הנאמנות אל מחוץ לבנקים, חלה מגמת עלייה נכבדת במספר הנכסים המוקשעים, במספר הקופות ובמספר המושקעים בהן.

(מקור: משרד האוצר)

מהנתונים דלעיל ניתן להתרשם כי החל משנת 2006 קיימת ירידה הדרגתית בתשואה הריאלית הממוצעת ברוטו עד לכדי כ-20% הפסד בשנת 2008. עם זאת, הקופות פיצו על כך ובגדול בשנת 2009 עם תשואה ממוצעת של עד 30%.

כאמור במאמרי הקודם, דוגמה מוחשית לירידות החדות בשוק ההון הישראלי ניתן לשאוב ממדד "כל המניות וההמירים" המקובע במחירי אפריל 2000 כדלקמן:

(נתונים: הבורסה לניירות ערך)

שנית, מהתבוננות במדד אג"ח קונצרני כללי במחירי חודש אפריל 2000, הכולל את כל איגרות החוב הקונצרניות הנסחרות בבורסה ומשקלל כל איגרת חוב על פי היחס שבין שווי השוק שלה לבין סך שווי השוק של כל איגרות החוב המרכיבות את המדד, ניתן לראות ירידה מתונה יותר אם כי בתקופות דומות:

(נתונים: הבורסה לניירות ערך)

הביקורת הפנימית בקבוצת "חפציבה דיור ואחזקות בע"מ"

הגדרה לביקורת פנימית (לקוחה מאתר לשכת המבקרים הפנימיים, IIA):

"ביקורת פנימית הינה פעילות בלתי תלויה ואובייקטיבית של הבטחה (Assurance) וייעוץ, אשר מיועדת להוסיף ערך ולשפר את פעולות הארגון. היא מסייעת לארגון להשיג את מטרותיו בהבאת גישה שיטתית וממוסדת לשם הערכה ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, בקרה, פיקוח ושליטה (Governance)".

הביקורת הפנימית נערכת עפ"י ה"סטנדרטים לעיסוק מקצועי בביקורת פנימית" של לשכת המבקרים הפנימיים, אשר מטילה על הביקורת הפנימית חובות ותפקידים ייחודיים לה של בדיקת תקינותן של פעולות הארגון מבחינת שמירה על החוקים, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל חיסכון ויעילות.
מבחינה מעשית, ניתן לומר כי תפקידיה העיקריים של הביקורת הפנימית הם שמירה על נכסי החברה ושמירה על רישום חשבונאי תקין (ללא טעויות, למשל), המשמש כבסיס לדוחות הכספיים. 
חוק הביקורת הפנימית התשנ"ב – 1992 מגדיר בין השאר את הכישורים הנדרשים ממבקר פנים ואת תפקידיו, הכוללים בדיקת התנהלותו החוקית והמוסרית של הגוף אף תוך חיסכון ויעילות.
ב-4 בספטמבר 2005 התכנסה הועדה לענייני ביקורת המדינה בנושא פיטורי המבקרת הפנימית במועצה האזורית גלבוע.. הועדה המליצה בין היתר על גיבוש תכנית עבודת מבקר הפנים כך שלא תהיה כפופה לאישור גופים פנימיים בחברה, כדוגמת העלאת מעמדו ושכרו של מבקר הפנים למעמד מקביל למנכ"ל מבחינת התנאים, העלאת רף הכשירות של המבקר, הגבלת תקופת הכהונה ל-10 שנים ופרסום תקציב הביקורת הפנימית בהשוואה לתקציב הגוף המבוקר כולו.

הדבר נבע מהעובדה כי החוק עצמו לוקה בחוסרים רבים. להלן חלק מהבעיות בחוק וההמלצות לתיקונים בו:
1. אי תלות – יש ליצור עצמאות תעסוקתית למבקר הפנים בכל הנוגע לתחום עיסוקו, לקביעת שכרו ובכלל – לנסות ליצור מצב כאילו מבקר הפנים משמש כמבקר חיצוני.
2. היקף העבודה – יש לקבוע הגדרת מינימום למס' שעות ביקורת פנימית.
3. אחידות הדיווח – יש ליצור פורמט דיווח אחיד של בדיקות מבקר הפנים.
4. תגובת המבוקר – יש לקבוע דרישה לתגובת ולשיפור הממצאים ע"י המבוקר.

קבוצת חפציבה הייתה מורכבת ברובה מחברות פרטיות ורק חלק מחברות הבנות הונפקו והפכו ציבוריות. עקב כך, למבקרי הפנים של החברות הציבוריות לא עמדה הסמכות לבקר את פעילות החברות שמעליהם. כתוצאה מחסרונות אלה נוצרה מציאות, שבה מינוי מבקר פנים בחברות נעשה רק כדי לצאת ידי חובת החוק ותקציבו נמוך בהרבה מהדרוש למילוי תפקידו באפקטיביות. ואכן, ביקורת חריפה הושמעה מפי נשיא לשכת המבקרים הפנימיים באשר לאחת מהחברות הציבוריות, חפציבה גלובל. הטענה שהועלתה הייתה כי המבקר הפנימי העניק שירותי ביקורת פנים לחברה בהיקף משרה העומד על 40 שעות בשנה בלבד בעוד שלחפציבה חופים, למשל, לא היה מבקר פנים כלל, שכן אין היא חברה ציבורית, ועפ"י חוק הביקורת הפנימית, התשנ"ב - 1992, לא היתה מחויבת (לקוח מהדוחות הכספיים של החברה לשנת 2006).

בעקבות הדי הפרשה פנתה לשכת רואי חשבון לשר המשפטים, דניאל פרידמן, והציעה לבצע תיקונים בחוק החברות בנושא ביקורת פנימית, כך שייקבע רף מינימאלי שייגזר ממספר היבטים:
1. הון עצמי של תאגיד.
2. שווי שוק של תאגיד.
3. מחזור עסקאות.
4. חשיפה לסיכונים.
5. מאפייני הפעילות של התאגיד.

לסיכום, לביקורת פנימית מקצועית יש חשיבות מכרעת בניהול התקין של העסק. אנשי ביקורת פנים עם הידע הניהולי והחשבונאי המתאים יכולים להתריע ולהזהיר את מועצת המנהלים על החלטות שגויות של ההנהלה, כגון השארות עם מלאי דירות שלא נמכרו באזורים בהם אין כדאיות או צורך בבניית כמות דירות גדולה, ריקון קופת החברה לטובת בעלי המניות, ועל כן יש לייחד לנושא מקום חשוב כחלק מהביקורת החיצונית של הדוחות הכספיים.

על מבנה והרכב קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ''

קבוצת חפציבה מנתה 16 חברות פרטיות ועוד 3 חברות ציבוריות, שהוקמו במשך השנים ע"י בני משפחת יונה. בהקשר זה ראוי להוסיף, כי שמות החברות השונות הכלולות בקבוצה לעיתים דומים מאוד ואם אין בכך די מדי פעם בפעם שינו חלק מהחברות את שמן מסיבות שטרם הובהרו. הקבוצה העסיקה למעלה משישים עובדים, אשר פוטרו כולם על ידי הנאמן הזמני והמנהל המיוחד בסמוך למינויים על מנת לצמצם את הוצאות הקבוצה בתקופת ההקפאה. עובדי הקבוצה הצהירו כי הועסקו באופן פורמאלי ע"י חברות ספציפיות בקבוצה, אך בפועל עבדו עבור כלל החברות בקבוצה.

עיקר פעילות הקבוצה התנקזה בחברות נבחרות אלה:
1. חפציבה בנייה, פיתוח והשקעות בע"מ (להלן – "חפציבה השקעות") - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1977. בחברה זו החזיק מרדכי יונה 70% מהמניות בעוד שרעייתו, חפציבה יונה, החזיקה ב-30%. מרבית מיזמי הבנייה של הקבוצה בשנים שקדמו לקריסה בוצעו במסגרת חברה זו והיקף הפעילות הפיננסית הישירה שלה (לפי דוחות שנת 2005) היה הגדול ביותר מבין החברות הפרטיות.
2. חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן – "חפציבה שיכון") - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1981. בחברה זו החזיק מרדכי יונה 75% מהמניות ורעייתו, חפציבה יונה, החזיקה ב-25%. זוהי החברה הפרטית השניה בגודלה מבחינת הפעילות הפיננסית הישירה שלה לפי דוחות שנת 2005.
3. חפציבה חברה לבנין, עבודות ופיתוח בע"מ - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1968. בחברה זו החזיק מרדכי יונה 75% מהמניות ורעייתו, חפציבה יונה, החזיקה ב-25%. בביאורים לדוחות הכספיים לשנת 2005 של החברה נכתב שהיא עוסקת בהקמת דירות למגורים, משרדים ושטחי מסחר, אולם לאחר קריסתה אף אחד מהפרויקטים לא בוצע. לחברה זו היו חובות כבדים ביותר: בדוח רואה החשבון המבקר בנוגע למאזנים ולדוח רווח והפסד הכלולים בדוחות הכספיים לשנת 2005 של חברה זו מוסבר כדלקמן:

"כאמור בביאור 1 לדוחות הכספיים, לחברה הפסדים נצברים בסך כ- 410 מיליון ש"ח ולה גרעון בהון החוזר בסך כ260- מיליון ש"ח. גורמים אלה יחד עם גורמים נוספים המפורטים בביאור הנ"ל מעוררים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ'עסק חי'".

לדעת המנהל המיוחד של הקבוצה, חברה זו נוצלה כדי להסיט הוצאות מחפציבה השקעות ומחפציבה שיכון באופן ששיפר את תמונת המצב בדוחות הכספיים של שתי החברות הללו וכך איפשר להן להציג רווחים במקום הפסדים ולשמור בדרך זו על קווי האשראי הבנקאיים שלהן.
4. חפציבה דיור ואחזקות בע"מ (להלן – "חפציבה דיור") - חברה פרטית שהוקמה בחודש ספטמבר 2005. מניות החברה הוחזקו בידי בועז יונה ובידי נאמן עבורו. חברה זו החזיקה, בין היתר, במניות החברות הציבוריות הנמנות על הקבוצה: ג'רוזלם גולד בע"מ וג'רוזלם גלובל בע"מ ובמניות חפציבה חופים בע"מ, חפציבה מ.א בע"מ וחפציבה פרדס חנה בע"מ. במסגרת שינויים מבניים עליהם הוחלט בקבוצה נועדה חברת חפציבה דיור לרכז תחתיה את מרבית הפעילות במישרין או באמצעות חברות בנות ונעשו הכנות להנפקת מניות החברה בבורסה. במסגרת השינויים המבניים החל בשנת 2006 מהלך לשילוב קבוצת אלקטרה בחפציבה דיור. ביום 9 ביולי 2006 נחתם סיכום עקרונות בין קבוצת אלקטרה ובין חפציבה דיור לפיו כנגד הלוואה בסך 11 מליון דולר, שתיתן חברת אלקטרה לחפציבה דיור, תוענק לאלקטרה אופציה להמרת סכום ההלוואה ב-25% ממניות חפציבה דיור. להבטחת הלוואה זו שועבדו מחצית ממניותיו של בועז יונה בחפציבה דיור לטובת אלקטרה. במסגרת אותו סיכום התחייבו בועז יונה, מרדכי יונה וחפציבה דיור להעלות את ערכה של חפציבה דיור באמצעות העברה של קבוצת פרויקטים לבנייה המבוצעים במסגרת חברות פרטיות אחרות בקבוצת חפציבה לחפציבה דיור, וכן ליזום במסגרת החברה האחרונה פרויקטים חדשים בהיקף של 1,000 יחידות דיור חדשות לפחות. מהלך העברת הפרויקטים הקיימים לחפציבה דיור לא הושלם. סמוך למועד קריסתה, נחתמה עסקה לרכישת חפציבה על ידי אלקטרה נדל"ן מקבוצת אלקטרה, אך העסקה לא הושלמה ואלקטרה חזרה בה מכוונתה לרכוש את חפציבה.
5. חפציבה חופים בע"מ (להלן – "חפציבה חופים") - חברה פרטית שהתאגדה בישראל ביום 4 באוגוסט 2005. מחצית ממניותיה הוחזקו בידי חפציבה דיור ומחציתם האחרת בידי חברת סגרון ניסים, שמניותיה שלה מוחזקות אף הן בידי חפציבה דיור. חברת חפציבה חופים הוקמה כחברה ייעודית במסגרת קבוצת הבנייה חפציבה לצורך ייזום והקמת פרויקט נדל"ן למגורים בקיסריה, המונה כ-1100 יח' דיור ומבני ציבור. יחד עם זאת, אין במסמכי התאגדותה הגבלה לעיסוק בפרויקט זה בלבד, לפיכך יכלה החברה ליזום פעילויות נדל"ן נוספות. החל מחודש דצמבר 2006 החברה היתה בשליטתו הבלעדית של בועז יונה. בחודש פברואר 2006 הנפיקה חופים 150,000,000 אגרות חוב (סדרה א'), רשומות על שם, בנות 1 ש"ח ע.נ. וגייסה 150 מליון ש"ח. בעקבות זאת חויבה החברה בחובת דיווח לפי הדין כחברה ציבורית.
6. חפציבה גלובל בע"מ - חברה ציבורית שכ-72% ממניותיה הוחזקו בידי חפציבה דיור וחברת "סגרון ניסים" במשותף. חברה זו נרכשה כחברת שלד בורסאי, עיקר פעילותה נוגעת לחלקת קרקע ברומניה בשטח כולל של כ-28 דונם, אשר יועדה להקמת פרויקט בנייה.
7. חפציבה ג'רוזלם גולד בע"מ (להלן – חפציבה ג'רוזלם גולד) - חברה ציבורית שכ-75% ממניותיה הוחזקו בידי חפציבה דיור. החברה עסקה במישרין ובאמצעות חברות בנות בהחזקה, ברכישה, בהשבחה ובייזום של נדל"ן מניב. החברה פעלה בתחום זה באזור ירושלים וראשון לציון בפרט ובארץ בכלל. בנוסף, החברה עסקה בפיתוח מקרקעין באזור צפון הארץ.
8. חפציבה הנדסה ובנין (2006) בע"מ - חברה פרטית שהתאגדה בשנת 1980. מרדכי יונה החזיק ב- 62.5% ממניות ההנהלה וב-55% מהמניות הרגילות. רעייתו, חפציבה יונה, החזיקה 37.5%ממניות ההנהלה וב-45% מהמניות הרגילות.

בחודש יוני 2009, הוגשה בקשת פירוק סופית ומוחלטת ע"י כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, לכל 16 החברות הפרטיות לאחר גמר ההליכים של סיום בניית אלפי הדירות ומסירתם לקונים. הבקשה אינה חלה על 3 החברות הציבוריות שבשליטת יונה, שהיו רשומות בבורסה, ונמחקו ממסחר.

על הקוד האתי של אנרון (ENRON)

במאמרי הקודם הסברתי את דרכי ההונאה העיקריות ואת היקף המעורבות של חברת אנרון.
ראוי לציין כי מר סקילינג, נשיא החברה לשעבר, הורשע ב-19 סעיפי אישום ומר ליי, יו"ר החברה לשעבר, מואשם ב-11 סעיפי אישום, אך נפטר כתוצאה מאירוע לב טרם המשפט. על כן, מובן מאליו כי קוד האתי שפרסמה החברה, המתנוסס על פני 64 עמודים, לא השפיע כלל וכלל על העומדים בראשה בבחינת "אם בארזים נפלה שלהבת מה יגידו אזובי הקיר?"
הגרסה האחרונה של הקוד האתי של החברה יצאה ביולי שנת 2000. להלן 2 נקודות עיקריות הלקוחות מהקוד הלה הממחישות את חשיבותו של פרסום הקוד והטמעתו:
1. פרק "עקרונות זכויות האדם" (עמ' 5) – "אנו מחויבים לביצוע עסקים בהתאם לתקנות ולחוקים מקומיים ובינלאומיים ישימים, הכוללים (אך לא מוגבלים רק לכך) את החוק האמריקאי לשחיתות בחו"ל ואת הסטנדרטים המקצועיים והאתיים הגבוהים ביותר".
2. פרק "אתיקה עסקית" (עמ' 12) – "היחסים עם ציבוריה הרבים של החברה – לקוחות, בעלי מניות, רשויות ממשל, עובדים, ספקים, עיתונאים ובנקאים – ייעשו ביושרה, בהגינות ובכנות".

ניתן לצפות בקוד האתי של החברה בכתובת: http://www.thesmokinggun.com/enron/enronethics1.html

להלן ציטטות הלקוחות מספרה של ר. וולף, "אתיקה טובה לעסקים", פרק 24 - "קוד אתי בארגון", המסבירות מדוע קוד אתי אסור שיהיה תמונה על הקיר, אלא חייב להיות מפורסם, מוכר, מוטמע וכד':

"קוד אתי מסודר וברור אינו מספיק לקיום נהלים אתיים ויישומים. הקוד אמור להיות מובן וידוע לעובדים. לכן יש להסב את תשומת לב המנהלים לקיום השתלמויות וסדנאות אשר יפיצו את דבר הקוד האתי ויביאו אותו לידיעת כלל העובדים".

"וכבר הדגשתי כי גישות המתייחסות להעברת מסרים, ובהם ערכים ונורמות מוסריות, מושפעות מגישות הלמידה החברתית. זו מייחסת חשיבות לחיקוי ולהזדהות עם מודל (Bandura, 1969). ברור שהתנהגויות לא אתיות של מנהיגים ובעלי סמכויות בארגון, עלולה להשפיע ולהזיק בדרג הכולל. ואמנם קולומבו טוען כי מחויבות אתית רבה במיוחד לשימור הקוד האתי אמורה להיות לדרג הניהולי הבכיר, זה שנותן את הטון בחברה בבחינת 'קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים' (בבא בתרא, ס, ב). על מנת שקיום קוד אתי יהפוך מנהג והרגל לעובדים, על המנהלים להציג גישה חיובית ברורה לקיומו וליישומו. לשם כך צריך לעודד מנגנוני התראה ולהתייחס לאופן אכיפת תקנות ואמצעי ענישה בקודים האתיים, כאלה שיכללו גם את המנהלים מפרי חוק."





 

אבני דרך מרכזיות בהתפתחות פרשת אנרון (ENRON)

תמונות שלהלן לקוחות ממצגת שערכתי אודות החברה וקריסתה. המעוניינים במצגת מוזמנים לפנות אליי בתגובות עם פרסום מייל תקני.

האם כשלו רואי החשבון המבקרים של קבוצת ''חפציבה דיור ואחזקות בע''מ''?

אתחיל בציטוט כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד מהדוח המיוחד שהגיש בנושא:

"פרשת קריסתה של קבוצת חפציבה הינה פרשה סבוכה, שגם היום רב הנסתר בה על הנגלה. המדובר ככל הנראה בקריסתה הגדולה ביותר של קבוצת בנייה שאירעה עד היום בישראל, ובפרשה שיש ושעוד עשויות להיות לה השלכות רוחב חמורות על ענף הבנייה בישראל, ובמידה כזו או אחרת גם על הכלכלה והחברה במדינה".

לאחר התפוצצות הפרשה שמם של רואי החשבון עלה תדיר בסיטואציות נעימות ובעיקר נעימות פחות. אין דעה אחת מכרעת לכיוון האם כשלו רואי החשבון אם לאו, ועל כן אבאר את שתיהן.
להלן מכלול הסיבות מדוע יש תימוכין וסימוכין לדעה כי רואי החשבון המבקרים בפרשת חפציבה כשלו:
ראשית, למרות ההפניה המצויה בדוחות הכספיים לשנת 2006 באשר למצבה העגום של חפציבה חופים לא נרשמה אזהרה בדבר מוסכמת העסק החי, דבר שיכול היה להתריע על העתיד לבוא ולמזער את מימדי ההונאה.
שנית, כמופיע בדוח הבודק החיצוני ממשרד בר-לב (סימוכין 32256), החל מיום 1.4.07, יום לאחר סגירת המאזן של הרבעון הראשון של חפציבה ג'רוזלם גולד (חברה בתוך הקבוצה), בוצעו כ-50 משיכות בסך 70 מיליון ש"ח (ממצאי החקירה של רשות ני"ע העלו, כי מעשי המרמה ומשיכות הכספים התבצעו גם ברבעון הראשון של אותה שנה). כאשר מתבצעים אירועים מהותיים המצביעים על תנאים שהתעוררו לאחר תאריך המאזן ועד לחתימת הדוחות הכספיים, אין להביאם בחשבון בדוחות הכספיים של השנה הנוכחית אך יש להסתפק בביאור מילולי (תקן חשבונאות IAS 7). עם זאת, הדוחות של חפציבה ג'רוזלם גולד, שהתפרסמו ביום 30 במאי 2007, לא שיקפו את האירועים שקרו לאחר תאריך המאזן. במידה והיו משקפים כהלכה אירועים אלה, ייתכן כי העברות הכספים המסיביות היו נקטעות באיבן, הנזק לקבוצה היה קטן וכלל המעילה הייתה נחשפת בשלב מוקדם יותר.
שלישית, מבקר הפנים הינו המתריע על כך שנוהלי החברה, אשר מטרתם לשמור על נכסיה ועל התנהלותה התקינה, ייושמו. העובדה כי היקף הביקורת הפנימית בחברה הציבורית, חפציבה גלובל (חברה בתוך הקבוצה), הסתכם לכדי 40 שעות שנתיות בלבד ובחפציבה חופים אפילו לא היה קיים, מלמדת כי על רואי החשבון המבקרים היה לבחון ולשקול מחדש את כלל תכנית הביקורת לאור נתון חשוב זה.
רביעית, טרם קריסת קבוצת חפציבה "נדלקו" נורות אדומות רבות, כגון העברות כספים בין החברות השונות ועסקאות עם בעלי שליטה, שהתרחשו בעיקר בחפציבה ג'רוזלם גולד, אשר מרבית עסקיה מתמצים בבניין אחד להשכרה.
להלן מכלול הסיבות מדוע יש תימוכין וסימוכין לדעה כי רואי החשבון המבקרים בפרשת חפציבה לא כשלו:
ראשית, אליבא דנשיא לשכת רואי החשבון לשעבר, רו"ח ראובן שיף, הדוח המסוקר האחרון של חפציבה חופים היה לחודש מרץ 2007, ונכון לאותו תאריך, לא היה מקום להערת העסק החי אלא להפניית תשומת לב למצבה התזרימי של החברה:

"אנו מפנים את תשומת הלב לאמור בביאור 1 ב' בדבר גרעון בהון של החברה ותזרים המזומנים השלילי מפעילות שוטפת ולאמור בביאור 1ג' בדבר אי קבלת כל ההסכמות להעברת הזכויות בפרויקט חופים לחברה מבעל קרקע ותאגידים בנקאיים, ובדבר תכניות הפעולות של החברה במידה ולא תתקבלנה ההסכמות כאמור".

רו"ח שיף מפנה אצבע מאשימה לשני גורמים עיקריים: האחד, הדירקטוריון אשר היה אמור להתייחס בכובד ראש להערה זו. הדירקטוריון, לדעתו, לא היה מעורה בחברה כנדרש בשל התכנסותו אחת לרבעון, בעוד שההתכנסויות אמורות להיות תכופות יותר. השני, הרשות לני"ע, אשר ערכה בדיקות בניסיון לאתר כשלים, אך העלתה חרס בידה.
שנית, רואי החשבון המבקרים פעלו עפ"י הכללים החשבונאיים המקובלים ואין אפשרות להאשימם בדבר הפרה של הוראה כזו או אחרת כל עוד הפעולה הינה סבירה ("הסטנדרט הכפול") . הדבר מופיע בתקנות רואי חשבון (דרך פעולתו של רואה חשבון), התשל"ג - 1973 ומהווה חזקת תקינות:

"מי שפעל בהתאם לתקן, להוראה או להנחיה של לשכת רואי חשבון בישראל, שאינם סותרים במפורש או מכללא תקנה מתקנות אלה, רואים אותו כאילו פעל בהתאם לתקני ביקורת מקובלים, אלא אם יוכח כי פעולתו בנסיבות שבהן נעשתה לא הייתה סבירה".

בהקשר זה "פעולה סבירה" משמעה, כי רואה החשבון נקט בפעולות אשר אינן חייבות להסיר את הסיכון, אלא שסביר לנקוט בהם. ייתכן שרואה החשבון ינהג במקצועיות סבירה, ואף על פי כן לא יצליח בזיהוי ההונאה, שכן טיבן של הונאות הוא שנעשה מאמץ להסתירן. השופטת גילאור בפס"ד מגאסון תחמה את גבולות אחריותו של רואי החשבון המבקרים באומרה כי:

"אין זה מתפקידו של רואה החשבון למנוע הונאות, אולם הוא כן נדרש לנקוט בנהלי ביקורת שיבטיחו במידה סבירה של בטחון כי יזוהו מצגי שווא שמקורם בהונאות ואשר הינם מהותיים לדוחות הכספיים".

שלישית, רואי החשבון המבקרים לא העלו חשד בקיומה של הונאה או תרמית, שכן נקודת המוצא של בדיקת אחריותו של רואה החשבון המבקר בפרשות מעילה, היא שהוא לא שוטר - אין זה מתפקידו לבלוש ולחקור מעילות. פער הציפיות והדעה אודות הגדרת תפקידו של רואה החשבון בקרב הציבור מכתיב לעיתים את הטון בתביעות נגדו, אך אין הדבר מלמד שכך הם פני הדברים.

אנרון (ENRON) - ההונאה הגדולה

"הקנאה, התאווה והכבוד – מוציאים את האדם מן העולם".
(מסכת אבות)
אנרון הייתה סיפור הצלחה תאגידי, המבוסס כל-כולו על מנגנוני רמייה מתוחכמים שהוליכו שולל את כולם: הרשות האמריקנית לניירות ערך (SEC), האנליסטים של וול סטריט, הבנקים הגדולים ביותר של ארה"ב, העיתונאים הכלכליים, המשקיעים, רוב עובדי אנרון וכמובן הציבור האמריקני.
מידע רקע אודות פעילות חברת אנרון:
1. אנרון היתה התאגיד ה-7 בגודלו בכל ארה"ב והעסיקה כ-20,000 עובדים ברחבי העולם טרם קריסתה.
2. בשנת 2000 עמדו הכנסות החברה על סך של 111 מיליארד דולר והיא היוותה מונופול בכל הנוגע לאספקת חשמל בארה"ב.
3. בשיא פריחתה שווי השוק שלה חצה את ה-68 מיליארד דולר.
4. המגזין היוקרתי "FORTUNE" העניק לה את התואר "החברה החדשנית ביותר בארצות הברית" במשך שש שנים רצופות.
יובהר כי אין כל צל של ספק שהעבירות שאנרון ביצעה הינן מהחמורות שיש הקשורות לעבירות "צווארון לבן". האישומים העיקריים בהם הואשמו מנהלי החברה כללו:
1. הונאה כספית, חשבונאית.2. מעילה בכספים.
3. העלמת מס.
4. יצירת חוב עצום שלא בתום לב.
5. שקרים בחסות דוחות כוזבים.
6. גריפת כספים לכיס הפרטי.
7. שגיאות אתיות של קודקודי החברה.
דרכי ההונאה העיקריות של החברה היו:
1. הונאות חשבונאיות - אנרון ניתבה את הפסדיה וחובותיה לחברות קש (חברה הפועלת בחסותה של חברה אחרת במטרה להסתיר פעילויות מסוימות של החברה החוסה - SPE) שלא היו כלולות בדוחותיה. סך חברות הקש בבעלותה היו 2,800 טרם הקריסה!!
2. מניפולציות בשוק המניות - אנרון עיכבה את הזרמת החשמל במקומות מסוימים (קליפורניה, למשל), הזרימה חשמל עודף למקומות אחרים ואז סחרה במניות ע"י פעולת ארביטראז' (ניצולו למטרת רווח של פער במחירו של נכס מסוים בשני שווקים או יותר. פעולת ארביטראז' פשוטה מורכבת מרכישת הנכס בשוק שבו מחירו זול יותר ומכירתו בשוק אחר במחיר גבוה יותר). כך היא היתה מעלה מחירים בצורה מוגזמת לאותה כמות של חשמל.
נפילתה המהירה של חברת אנרון מומחשת בשקופית הבאה:

נקודות למחשבה בדבר קריסת חברת אנרון:
1. האם צריך לחוקק חוקים ותקנות נוספים או להעדיף חינוך ערכי ומודעות גבוהה יותר אצל רואי החשבון והעוסקים בכספים?
2. האם קפיטליזם ושוק חופשי טובים לכלכלה בסופו של דבר?
3. האם חברת רואי חשבון מבקרת, אשר מקבלת כסף מהמבוקר, יכולה לשפוט את דוחותיו בצורה אובייקטיבית וללא כל תלות? (אנרון שילמה מיליארד דולר בשבוע לארתור אנדרסון רק כדי שתקפיד על ניהול ספרים "תקין")